הורות

יש לי נטייה (מגונה…) לעשות דברים ברגע האחרון, וכל פעם מחדש כשהרגע הזה מגיע אני מתבאסת על עצמי ששוב הגעתי לרגע האחרון ומבטיחה לעצמי שבפעם

"רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת. שיכוך הרעב הוא צורך בסיסי הקיים אצל כל בעלי החיים, אך

לפעמים נשבר הלב וכמו רעם ביום בהיר החיים מכים אותך כואב ואין לך למי להחזיר" (יענקלה רוטבליט) פסח עבר, פיגוע רדף פיגוע כן מהפכה, לא

אני חובשת על ראשי 'כובעים' בעבור תפקידיי השונים,אחד הכובעים שמושכים את תשומת ליבי באופן קבוע הוא כובע האמא. אני חווה הרבה תנודות בכובע הזה. לפני

איך מגדלים ילדים עצמאיים שלוקחים אחריות על עצמם וסביבתם, רואים את האחר, נותנים, תורמים ויוזמים הרבה טוב לעולם בלי שנצטרך לדרוש מהם?זוהי שאלה שכל הורה

אני שואלת את עצמי האם הצורך לקבוע יום של מעשים טובים הוא גנאי או שבח.הרי יום האישה הבינלאומי נקבע כדי לשים דגש על הנשים מתוך

השבוע באחת הקבוצות שיתפה אמא מתוסכלת את הקושי שלה מול ילד בן שלוש שלא הסכים לאף תחפושת שהציעה לו בחנות.היא עברה במשך שעה ארוכה על

אחת השאלות הנפוצות ששואלים אמא אחרי לידה לילד שני (ומעלה) היא: "איך האחים שלו מקבלים אותו?" ומתכוונים בעיקר לאח שמעליו.כשילדתי את בתי החמישית הייתי מוכנה

את עומדת ליד הקופה ומושיטה את כרטיס האשראי, החייגן מסתובב שוב ושוב, והצפצוף את עומדת ליד הקופה ומושיטה את כרטיס האשראי, החייגן מסתובב שוב ושוב,

חנוכה שנת תשפ"ג. אנו חוזרים אחורה בזמן ונזכרים במלחמת התרבות שהתרחשה בארץ לפני כ 2000 שנה. תרבות יוונית המאמינה באלים ובגורל ועם ישראל המאמין באל