הרישום לכנס השנתי הדיגיטלי של מרכז שפר מתחיל ביום חמישי ה- 13.5 ב' בסיוון
מעוניינים שנשלח לכם מייל עם הרישום? השאירו לנו פרטים.

פיספסתם  את הכנס השנתי של שנה שעברה? ניתן לרכוש את המושבים
לפרטים נוספים לחצו כאן!

קורס דיגיטלי - המפתח לשינוי במערכות יחסים
לפרטים נוספים לחצו כאן

ללוח החוגים הנפתחים בקרוב ברחבי הארץ
כנסו ללוח החוגים

להדליק נר קטן

כתבה: חיה נאמן מנחה ויועצת בגישת שפר

חנוכה, ניצחון מעטים על רבים, טיהור בית המקדש, החזרת השלטון היהודי, שחרור מהשעבוד הרוחני, ובסוף מה נשאר לזיכרון? נרות, קטנים, עם אור חלש. לפי גודל הנס היינו צריכים להדליק לפחות מדורה. ככל שהרעיון, המוצר, התהליך גדולים יותר כך אנחנו מצפים למסע פרסום גדול, נוצץ יותר, עם שלטי חוצות על בנייני ענק, טלנטים, מוזיקה דרמטית ורעש הרבה רעש. וכאן יש נר אחד קטן, מקסימום שמונה נרות קטנים שבאור יום לא היינו מבחינים בהם בכלל. איך מפרסמים נס כל כך גדול עם אור כל כך קטן?

נרות החנוכה נדלקים בדיוק כשיורד החושך וכלתה הרגל מן השוק.  השלב בו יורד החושך, האמיתי, לא כזה שמואר בפנסי רחוב, חלונות ראווה וטלפונים, הוא השלב שבו יש תחושה שאין סיכוי שאבדה התקווה. כל עוד יש אור יום, גם הקלוש ביותר, אנחנו מאמינים שקיימת אפשרות לשינוי, גם אם האור הולך ופוחת. בדיוק בשלב הזה מדליקים את הנרות.

לא צריך יוונים גדולים ומפחידים כדי להרגיש שנמצאים בחושך, אפשר לגמרי להרגיש כך בתוך הבית. הילדים רבים בלי הפסקה, הצעקות מחרישות אוזניים והדאגה לקשרים ביניהם קורעת את הלב. הילדה מסתובבת עד מאוחר בלילה בלי לספר מי הם החברים שלה והיכן היא נמצאת והחששות על מה יהיה איתי מכווצות את הבטן. הילד לא קם מהמיטה לאף שיעור ולא ממלא אף משימה שנשלחת אליו והצער על המצב אליו נקלע, ממש משתק. כל עוד יש הפוגות בין המריבות, הילדה עדיין עונה להודעות והילד קם לפני הצהריים יש תחושה של תקווה, אך בנקודה שבה יורדת החשיכה וכלתה הרגל מן השוק, התקווה מתפוגגת והיאוש מתגבר.

כשהתחושה שהנה החשכה כבר כאן, משתלטת עלינו, הפתרון הטוב ביותר הוא זה של חנוכה, להדליק נר אחד, אפילו ממש קטן. גם מתתיהו החשמונאי פעל כך, הוא התחיל לבד עם חמישה בנים. בלי לחכות לגיוס של צבא גדול, הוא יוצא למלחמה, האחרים הצטרפו אליו רק אחר כך. טיהור המקדש החל כך, פך שמן אחד קטן נמצא, בין הרבה פכים אחרים, טמאים, אולי אפילו גדולים. בתוך החורבן, בדיוק ברגע שנראה שאין דרך לטהר את המקדש.

איך מצליחים להדליק את הנר הקטן הבודד בתוך הבית?

מתחילים במשהו אחד גם אם הוא קטן לגמרי, שבמצב של הכל טוב, בכלל לא היינו רואים אותו. בזמן שהבית מלא במריבות מחרישות אוזניים, מפנים את המבט ומחפשים נקודה אחת של טוב דווקא בילד שיוצר את המריבות. הטוב הזה לא צריך להיות קשור ליחסים בין האחים הוא יכול להיות מכל תחום אחר. ברגע שיושבים בבית בשעה מאוחרת בלילה וחוסר הידיעה על מעשיה של הילדה אוכל מבפנים, מפנים את המבט ומחפשים משהו טוב שהיא עשתה באותו היום. הסטת המבט יכולה להתחיל גם בנקודת זמן אחרת, עוד לפני שמתחילה מריבה חדשה או בזמן שהילד ישן ועדיין אין לימודים. הדלקת הנר היא קודם כל הסטת המבט מהרע עוד לפני מציאת הטוב. היכולת להסיט את המבט, בכוונה למצוא משהו טוב, מעידה על כך ששלטונו של החושך לא מוחלט, הנה יש משהו שנמצא בידיים שלי. הידיעה שזה בידיים שלי מניעה את החיפוש עד למציאה.

במצב של תחושת חושך נראה שאין כוח למעשה גדול, מרעיש עולמות, אבל אפשר למצוא כוח להדלקת נר אחד קטן, להסטת המבט מהרע וזיהוי של טוב אחד לא משנה כמה הוא קטן. ברגע שנדלק נר אחד, יש כוח להדליק עוד נר אחד ועוד אחד ואז גם יש כוח להרים את הראש ולגלות שיש  נרות נוספים שנדלקים בחלונות אחרים והחושך כבר מתחיל להתפזר. האפקט המדהים ביותר בהדלקת נר הוא האפקט של נס פך השמן, ברגע שמזהים טוב אחד גם קטן מאד, הוא הולך ומתרבה כאילו מאליו, עד שחוזרת התקווה שניתן לעשות שינוי. פתאום גם אנחנו מסתובבים עם הרגשה שנעשה לנו נס וחדרי הלב מתרחבים. הכל מתחיל בהסטת המבט מהרע לטוב כמו בחנוכה, הכל התחיל בקריאה של מתתיהו, איש אחד.

הפוסט הבא
מאובחן כחולה ב"בלגנת חדריטיס"
הפוסט הקודם
בחורף הזה נאטום את הגג במקום לנסות לכוון את תנועת העננים 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.

תפריט
Call Now Button