לכבוד יום העצמאות, כדאי שנעצור רגע ונחשוב מה אנחנו חוגגים.
מה משמעות הדבר להיות עצמאי?
יכולתו של אדם לקיים בכוחות עצמו את שגרת חיי היומיום שלו, החיונית לתפקודו.
כלומר, לא תלותי, משוחרר, חופשי..
הרי אלו הם הדברים החשובים לנו ,לא רק כעם ,אלא גם כבני אדם פרטיים.
הרי זה מה שאנו חולמים עבור ילדינו-שיהיו עצמאיים!
אף אחד לא רוצה לראות את ילדו תלותי, חלילה.
אם כן, מה הוא הסוד שהופך את האדם לעצמאי?
עלינו להבין שעצמאות באה תמיד יחד עם אחריות.
ככל שאדם יותר עצמאי ,כך יש לו אחריות גדולה יותר ולהפך.
תינוק שזה עתה למד ללכת, יש לו עכשיו אחריות חדשה, לשקול את צעדיו להסתכל לאן הוא הולך.
לעומת זאת ,כאשר הוא נישא בידי הוריו הוא אומנם יכול להירדם בנחת בחיקם ,אך הוא לא יכול
להתקדם בלעדיהם אפילו מטר לעבר צעצוע שהוא רוצה בו.
כך גם לגבי הדיבור, גמילה מטיטול, לימודים בביה״ס וכו.
גם האדם המבוגר, ככל שתפקידו גבוה יותר כך אחריותו גדולה יותר-למנכל החברה יש אחריות עצומה על
כתפיו אבל יחד עם זאת עצמאות מלאה לקבל החלטות ולפעול לפי ראות עיניו.
מדוע אם כן ,אנו חוששים כל כך להשאיר לילדנו את האחריות בתחומים רבים:
שיעורי בית, סדר וניקיון, אפילו במצב החברתי בכיתה אנחנו מתערבים.
החשש הזה מגיע מהמחשבה ,שאחריות היא עול, קושי, מאמץ-מילים שהפכו בתרבות העכשווית למילות
גנאי, ביחוד כשמדובר בילדים.
הרי ילד צריך שיהיה לו רק כיף וקל!
עצמאות לעומת זאת ,נתפסת בעינינו כדבר נפלא וחיובי.
הטעות היא במחשבה שאין קשר בין השניים.
אך עלינו לזכור ,שילד ללא אחריות הוא ילד ללא עצמאות.
ואחריות לא סותרת כיף. זה אומנם כרוך במאמץ, אך כולנו מכירים את האושר על פניו של ילדנו כשהצליח לעשות את הצעד הראשון, כשהצליח לקלוע את הסל הראשון, כשעבר מבחן קשה בהצלחה. כל אלו דרשו מאמץ, התמודדות ולקיחת אחריות שהצמיחו עצמאות!
כשנשכיל לדעת ,שאחריות היא ברכה ולא גנאי. אז גם נשמח להעביר אותה לילדינו והם ישמחו לקחת אותה, ולהפוך לילדים עצמאיים שיכולים להעסיק את עצמם, להסתדר בחברה בכוחות עצמם, להתמודד עם קשיים ואתגרים ולהצליח!
