הורות

לא נעים לומר זאת בקול אבל מכל עבר מציפים אותנו בפרסומות, כתבות וטיפים שכל מטרתם "לעזור לנו לעבור את החופש הגדול בהצלחה". ברמה עקרונית זה

-"לעולם לא אהיה אמא עצבנית כמו אמא שלי". "רק לא להיות אמא שאומרת "לא" על כל דבר כמו אמא שלי" "אני אמא מפנקת ורכה,  לא

יש סוד בעולם. זה הסיפור של לג בעומר(ציטוט מסיון רהב מאיר)מה שאנחנו רואים במציאות הוא חלקי, יש פנימיות למציאות, ליחסים, למילים ולהתנהגויות שלנו. ובעיני הן

כולנו רוצים לפתח עצמאות אצל הילדים שלנו, לבנות בהם יכולת ועמוד שדרה. הדבר העיקרי שעוצר אותנו, הוא שקשה לנו להפנים: זה לא רע שיהיה לילד

למה ה' לוקח את הכי טובים? הוא לא לוקח. הם נותנים. הם בוחרים. הם נכנסים. הם מסתערים. הם מקריבים. הם שמים בצד חלומות אישיים. שאולי

ערב יום השואה….. זה זמן שהמון הורים מתלבטים איך מסבירים לילדים על היום הזה? איך מגנים עליהם? יש חשש גדול, מה זה יעשה להם ההיחשפות

בניה הבן שלי בן ה-8 רצה ארנבת לאפיקומן. כשהייתי ילדה גם אני חלמתי לגדל חיות ואמא שלי בחיים לא הסכימה. וגדלתי להיות אמא שלא יכולה

את הפוסט הזה אני מרגישה בימים האחרונים שאני חייבת פשוט חייבת כבר לכתוב. זה כבר ממש בער בי. ✅ לא הגיוני שהורה יפחד מילד. ✅ לא הגיוני

מחר כולנו נתיישב סביב שולחן ליל הסדר, מתוקתקים אחרי נקיונות ובישולים או אחרי שעות בפקקים… כהורים, יש לנו בקשה אחת קטנה. רק שיעבור בשלום. שהילדים

אם יש לכם ילדים שיצאו לחופש, אני בטוחה ששמעתם את המשפט הזה לפחות פעם אחת בשבוע האחרון, העניין הוא, שזה ממש בסדר. למה אני אומרת