>

הרישום לכנס השנתי הדיגיטלי של מרכז שפר מתחיל ביום חמישי ה- 13.5 ב' בסיוון
מעוניינים שנשלח לכם מייל עם הרישום? השאירו לנו פרטים.

פיספסתם  את הכנס השנתי של שנה שעברה? ניתן לרכוש את המושבים
לפרטים נוספים לחצו כאן!

קורס דיגיטלי - המפתח לשינוי במערכות יחסים
לפרטים נוספים לחצו כאן

ללוח החוגים הנפתחים בקרוב ברחבי הארץ
כנסו ללוח החוגים

חנוכה – חג האור, חג החינוך

 

ברכה, חברה יקרה, התקשתה מאוד עם הבת שלה, מרים (שמות בדויים לסיפור אמיתי, כמובן).

היא הייתה משתוללת בגן, מפריעה למהלך התקין של סדר היום ועושה צרות צרורות לגננות.

הגננת הנוכחית, כך סיפרה, הציעה לה בתחילת השנה להחליף את הטלפונים הכמעט-יומיים על התנהגותה של מרים בפנקס קטן שיחכה לאימא בתיק, ובו תציין יום ביומו את קורותיה בגן.

ואכן, מדי יום חזרה מרים מן הגן עמוסה דיווחים שליליים: “היום מרים הפריעה במהלך הריכוז”, ”היום היא הרביצה לחברה”, ”היום היא לא הקשיבה לגננת”. ואימא ברכה הייתה מיואשת לחלוטין.

במה הועיל לה הפנקס? הרי ברכה כבר ניסתה הכול – היא הענישה וגם תגמלה, היא שוחחה איתה עשרות פעמים, התייעצה וכמובן שיתפה גם את בעלה.

ואז עלה בראשה רעיון מבריק.

“התייעצתי עם מישהי”, התקשרה לגננת, “והיא נתנה לי עצה חכמה. האם היית מעוניינת לשמוע?”

“כן, בוודאי”, ענתה הגננת.

“היועצת שיבחה את רעיון הפנקס – רק בשינוי קטן. היא הציעה שבמקום לכתוב דברים לא טובים על מרים, תנסי לחפש ולכתוב עליה רק דברים טובים. מה דעתך?”

הגננת, שהייתה גם היא די מיואשת, הופתעה מהרעיון אבל הייתה מוכנה לנסות.

ביום הראשון ראו שהגננת חיפשה בנרות מה לכתוב. בפנקס הופיעו המילים: “מרים אכלה היום יפה את הכריך”.

ביום השני: “מרים שיחקה יפה בחול”.

ביום השלישי: “מרים ציירה ציור צבעוני בנושא האביב”.

ביום הרביעי: “מרים ישבה היום יפה בריכוז”, ולראשונה הופיעו גם סוגריים ובהם כתבה הגננת: “אבל באמת”.

כך גם ביום הבא הגננת כתבה משהו טוב שקרה, ולידו ציינה שהפעם זה באמת!

מרים הפכה, בתוך שבועות מספר, לילדה אחרת ממש. המתיקות, הרצונות הטובים והעדינות שלה פרצו החוצה, והיא החלה לשתף פעולה נפלא בגן.

היום מרים לומדת בכיתה ב’. היא ילדה חיונית וחברותית, ובלי שום בעיות התנהגות חריגות.

 

מסרת גיבורים ביד חלשים

בחוג הורים מקבלות האימהות תרגיל של עין טובה, שבו הן מתבקשות לבחור את הילד שהכי קשה להן איתו ולרשום במהלך השבוע רשימה של דברים טובים עליו. כל דבר טוב, קטן או גדול, זיכרון ילדות, משהו שקרה עכשיו, תכונה, מעשה וכו’.

כמעט תמיד מגיעות אימהות רבות למפגש הבא כשבאמתחתן סיפורים מרגשים על שבוע אחר שהיה להן עם אותו הילד.

 

לפני כחצי שנה סיפרה אימא שהיא בחרה לנסות את תרגיל העין הטובה על הבת הגדולה שלה, שנשרה מן הדרך ועל רקע זה יש להן מאבקים בלתי פוסקים.

במהלך השנים היא ניסתה לשכנע אותה להירשם לסמינר ערכים, אך היא סירבה. בשבוע שבו רשמה דברים טובים, ביקשה ממנה הבת שלה לקנות לה בגדים. לראשונה מזה זמן רב, במקום להגיד לה “קודם תתלבשי כמו בן אדם ואז נראה”, הופתעה האימא לשמוע את עצמה מסכימה, והן יצאו לקניות ואחר כך אפילו ישבו לאכול משהו ביחד.

למחרת שאלה את הבת אם הייתה מעוניינת להשתתף בסמינר והיא… הסכימה!

בהמשך החוג שיתפה האם בכך שהבת חזרה מהסמינר ובינתיים לא שינתה את הנהגתה החיצונית, אבל אמרה שקיבלה שם את כל התשובות שחיפשה.

 

בברכת המזון של חנוכה אנחנו מוסיפים:

"מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים

וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים

וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים

וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים

וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶך".

כיצד ניתן לטפל בכוחות הרשע הרבים? על ידי כוחות הצדיקים המעטים!

הטיפול היעיל והיסודי ביותר ברע, אם כן, הוא על ידי טוב.

אמנם כוחות הרע נראים פעמים רבות מאיימים, מפחידים וגדולים – אבל באמת ברגע אחד של טוב הם מאבדים את כוחם ואין להם קיום!

 

כותב רבי נחמן מברסלב בתורתו הידועה, רפ”ב:

"דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת 'ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו' (תהילים לז)”.

כדי לקרב אדם אל הקודש, אל הטוב, אין צורך להוכיח אותו על שגיאותיו, אלא יש דרך נעימה לשלוף אותו משם, אם ירצה – לדון אותו לכף זכות.

לחפש באופן אקטיבי, בנרות חנוכה, את הנקודות הטובות שלו. “צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב” – ועל ידי זה שנראה את הטוב, אפילו מועט, ונתרכז בו – הטוב הזה יגדל ויתרבה, האדם בעצמו יתעורר לרצות טוב ולבסוף יהיה, בע”ה, באמת טוב ויחזור בתשובה!

“ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו” – אם נתמיד להתבונן על מקומו האמיתי, המקום הטוב והטהור, אז בחינת הרשע שבאותו אדם “ואיננו” – תיעלם!

 

למצוא את פך השמן הטהור

“… בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים” (שבת כא, ב).

כשהגיעו החשמונאים הצדיקים להיכל המחולל הם ידעו שעליהם למצוא רק נקודת אור קטנטנה בתוך התוהו, החושך והטומאה. במסירות תרו וחיפשו אחר פך שמן טהור – ומצאו!

והנה, למרות שטומאתם של היוונים מורגשת היטב בכל פינה והאווירה קשה, ראו זה פלא, פך קטן אחד של שמן טהור, ברגע אחד של הדלקה – משנה את הכול!

 

גם בתוך הילד שקשה לי איתו, שמוציא ממני תחושות של כעס, חוסר אונים, כישלון או אשמה, יש פך קטן. הפך הקטן הזה, שכולנו יודעים לשיר עליו מימי הגן, מסמל ומגלם את כוחו ומהותו של הטוב.

ברגע אחד יכול להסתלק ולהיעלם כבועת סבון פורחת הילד השובב, המרדן, הקשה והעקשן ולפנות את מקומו לילד האמיתי שלי, הצדיק והטהור, ועם קצת אמון ואמונה הוא יכול לדלוק ולהאיר שמונה ימים, הרבה מעבר לציפיות שלי.

אבל – האם אני מתרשמת מהקושי, מהחוצפה, מהעיקשות, מהמרדנות, מהאכזריות, ונותנת להם תוקף? או שאני בוחרת להתעקש ולחפש בנרות פך שמן, אמנם קטן ויחיד, ומדליקה אותו?

 

עין טובה

עין טובה שכזו התגלמה במלוא תוקפה באברהם אבינו: “כל מי שיש לו שלושה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו… עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה” (פרקי אבות).

אברהם אבינו חיפש את פך השמן הטהור בכל אדם, ובכוח זה יכול היה לבצע את שליחותו ולגייר את האנשים, להחזיר אותם בתשובה. ראיית הטוב והחיפוש אחריו מיגנטו והוציאו מן האדם את הטהור שבו, והביאו את האנשים להתקרב אל האמת שבתוכם ולשוב לצור מחצבתם.

גם כשמרחפת על סדום גזירה – מתגייס אברהם אבינו למצוא פך שמן טהור בתוך כל הרשע. הוא מתווכח הלוך ושוב עם הקדוש ברוך הוא במטרה לבטל את הגזירה, ומחפש בעיקשות מדהימה צדיקים בלא פחות ולא יותר מאשר סדום, שיא הרשע והאנוכיות!

לעומתו מציינים חז”ל כבעל עין רעה את בלעם הרשע: “שלושה דברים אחרים  -הוא מתלמידיו של בלעם הרשע… עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה”.

בלעם הרשע חיפש ותר בעיקשות אחר נקודת התורפה של עם ישראל. הוא מנסה לקלל אותם שוב ושוב במקומות שונים – ונמצא מברך. אבל בלעם לא מתייאש. הוא ממשיך במשימתו ולבסוף מצליח, לצערנו, לאתר את החולשה הנכספת. הוא מבשר לבלק, שלוחו, שאלוקי ישראל שונא זימה, ובכך מצליח במזימתו ומחטיא את עם ישראל.

אם נרצה לחפש חולשה או קושי, נוסח בלעם, סביר להניח שנמצא אותה.

 

עין טובה של אימא

בדיוק באותה הדרך פועלת עין טובה של אימא.

אני יכולה להיות עסוקה כל היום בלהעיר, לרטון, לראות את הנזלת, את החוצפה, את הדחיפה, את האנוכיות, את החור בגרב, את חוסר האכפתיות, את דף העבודה הריק, את המריבה ואת הלכלוך על החולצה – ואז אני נותנת תוקף נוסח יוון לבעיות.

אבל אני יכולה לבחור להפנות את מבטי אל הדברים הטובים שקרו היום, ויש המון כאלה!

נכון, הילדה לא הקשיבה לי כרגע ואני רוצה לצאת מכליי, אבל רגע רגע, היום בבוקר היא סידרה יפה את החדר, אחר כך טיפלה בתינוק, יותר מאוחר הכינה יפה שיעורים וארגנה את הילקוט.

אז מי זו הילדה שלי? מי שאבחר לראות!

עין טובה של אימא היא כוח אדיר של עידוד וצמיחה. עין טובה היא הבעת אמון. עין טובה מאפשרת לילד לחזור לעצמו, לחזור בתשובה, לשנות את דרכיו.

עין טובה היא ההחלטה שלי להיות בקשר עם המהות הטובה-תמיד של הילד שלי, עם צלם אלוקים שבו.

 

להאיר את הטוב

חנוכה נקרא חג החינוך, כי הוא עוסק כל כולו בחיזוק הטוב ובהנצחתו.

חינוך יהודי מעלה אור במנורה, מגדיל ומרבה את הטוב, ולא מחטט בבעיות ובחולשות כי “מעט אור דוחה הרבה מן החושך”.

בברכת כוהנים, שהיא גם ברכת הבנים בליל שבת, אנחנו מברכים: “יאר השם פניו אליך ויחונך” – לחנך פירושו להאיר את הטוב!

 

 

הפוסט הבא
ה"לפני לידה" סינדרום
הפוסט הקודם
Actually, he’s not to blame. It’s my choice.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.

תפריט
Call Now Button