לפני כל מצגת או הרצאה אני מוצאת את עצמי מתרגשת שוב ושוב….
מתבאסת בכלל שאני צריכה להעביר ולעשות את המשימה הזו.
שואלת את עצמי למה לקחתי את זה על עצמי ועוד שלל התעצבנויות פנימיות שכאלו.
מצד שני כל פעם שסיימתי עם ההרצאה או המצגת, הייתי אומרת לעצמי: "נו, את רואה, זה לא היה כזה נורא" אבל שוב פעם לפני כל הרצאה או מצגת המתח היה עולה ומציק לי.
הלופ הזה שהרגשתי שאני לא יוצאת ממנו היה ממש מבאס אותי.
הייתי ממש מתעצבנת על הסיטואציה.
למה זה קורה לי?
למה אני שוב באותו סיטואציה מורכבת?
חשבתי שכבר עברתי את זה?
מה אני לא מבינה?
ולמה קשה לי להפנים שבסוף הכל בסדר וכו וכו
לאחרונה הבנתי משהו חדש ובעקבות ההבנה הזו גם ההסתכלות שלי השתנתה מקצה לקצה.
הבנתי שדווקא הנפילות שלי שוב ושוב ובכלל קושי שמזדמן לנו בחיים הוא נקודת אור בעצמה.
לא הפתרון שלה, אלא עצם המפגש החוזר עם הקושי.
זאת אומרת, עצם זה שאני תקועה בקושי, זה אומר ששם נמצא התיקון, זה אומר שקיבלתי הזדמנות לתקן, ממש קורס חוזר ללא תשלום:-).
והרי כולנו יודעים שהחיים קצרים ובאנו לסיבוב אחד.
האור הוא ההבנה שקיבלתי אפשרות נוספת לתקן את מה שדורש תיקון ולהתקדם במסע הפנימי שלי.
זה לא מובן מאליו שקיבלתי עוד הזדמנות.
יכולתי להישאר תקועה באותו מקום אבל קיבלתי הזדמנות להתפתח במסע שלי.
יש בתוכי נקודה לא פתורה והגיע זמן הצמיחה וההרחבה של עצמי.
גישת שפר הכניסה לחיים שלי הרבה אור.
הבנתי שאיפה שאני נתקעת, איפה שאני מרגישה חנוקה , לחוצה ועוד, שם טמונה מתנת הצמיחה והאור הגדול שבי.
מאחלת לכולנו חג חנוכה שמח מלא באור פנימי וחיצוני והמון בשורות טובות.
כתבה: מיטל חדד מסורי מרצה ומנכ"לית במרכז שפר
מוזמנים להתרשם מהקורסים וסדנאות מקצועיות ומקיפות שלנו בתחום הזוגיות והורות:
