חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני – מבט מגישת שפר

המציאות הביטחונית בישראל אינה פשוטה.
בשנים האחרונות כולנו מבוגרים וילדים חיים בתוך מרחב מתוח, מאיים, לא צפוי.
אזעקות, חדשות ברקע, שיח ציבורי טעון, שגרה שנקטעת שוב ושוב.
גם אם הילדים לא מבינים את כל הפרטים, הם מרגישים היטב שמשהו בעולם השתנה.
הם חווים את המתח, קולטים את הדאגה, ומגיבים – לעיתים דרך פחד וחרדה.

גישת שפר אינה מתעלמת מהקושי. להפך.
היא רואה במצבים ביטחוניים מציאות מאתגרת וקשה, כזו שתופסת גם אותנו, ההורים, במקום לא פשוט בכלל.
דווקא משום כך, בגישת שפר מושם דגש על חיזוק העמדה ההורית והיכולת להוביל – יכולת שניתן ללמוד, לתרגל ולהעמיק בה במסגרת הדרכת הורים.

אך באותה נשימה – היא גם מציעה הסתכלות עמוקה ובונה יותר:
הקשיים האלה אינם תקלה חריגה, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם.
וכיוון שכך, לנו כהורים יש הזדמנות לתת לילדינו כוח וכלים – לא רק להתמודדות העכשווית, אלא גם להמשך החיים.

העולם לא תמיד בטוח – וזה חלק מהחיים

כולנו היינו רוצים לגדל ילדים בעולם ללא מלחמות, פחד, פיגועים, גניבות או שריפות.
אבל זו, לצערנו, מציאות שלא קיימת.

החיים האמיתיים כוללים גם חוסר ודאות, אובדן שליטה, מצבים לא רצויים ומפחידים.
אם לא היום אז מחר. אם לא השנה אז בעוד כמה שנים.

מנקודת המבט של גישת שפר, השאלה איננה איך למנוע מהילדים שלנו לפגוש קושי, אלא איך לגדל אותם כך שיוכלו להתמודד איתו.

התפקיד ההורי אינו לשטח כל קושי, לא לצייר מציאות ורודה ומוגנת, אלא להוביל את הילד בתוך המציאות – גם כשהיא קשה.
זו הובלה שניתן ללמוד ולהעמיק בה, והיא עומדת בלב לימודי הדרכת הורים בגישת שפר.

צפו בסרטון הסבר על לימודי הדרכת הורים בגישת שפר »

מהי חרדה אצל ילדים?

חרדה היא תגובה טבעית למצב שבו תחושת הביטחון מתערערת.
היא אינה חולשה, ואינה עדות לבעיה נפשית.

במצבים ביטחוניים, החרדה נובעת לרוב מ:

• חוסר ודאות
• תחושת איום
• שינוי בשגרה
• חשיפה לפחדים של מבוגרים

חשוב להבין:
ילדים יכולים לפחד – זה טבעי והגיוני.
אבל האם הפחד הטבעי יהפוך לחרדה שפוגעת בתפקוד היומיומי, קשור מאוד לתגובה ולחוויה הרגשית שנוצרת סביבו בבית.

בהדרכת הורים בגישת שפר, הורים לומדים להבחין בין פחד טבעי לבין חרדה שמבקשת הובלה אחרת ולפעול מתוך יציבות ולא מתוך בהלה.

איך מזהים חרדה אצל ילדים?

חרדה לא תמיד נראית כמו פחד ברור.
אצל ילדים היא מופיעה לעיתים דרך הגוף או ההתנהגות:

1. קשיי הירדמות, יקיצות, סיוטים
2. היצמדות להורה, קושי להיפרד
3. כאבי בטן או ראש
4. רגישות יתר, בכי, התפרצויות
5. רגרסיה: הרטבה, דיבור תינוקי
6. צורך בשליטה ושאלות חוזרות

הסימפטום אינו תקלה – הוא שפה.
זו הדרך של הילד לומר: קשה לי.

מה קורה לילדים כשהעולם מרגיש לא בטוח?

במצב ביטחוני מתוח הילדים קולטים הכול:
את הטון שלנו, את המבטים, את השיחות השקטות, את הדריכות בגוף.

הם אינם זקוקים להסברים מלאים כדי לפחד.
די בתחושה שהעולם הפך לפחות צפוי.

בגישת שפר, חרדה אצל ילדים אינה נתפסת כ"בעיה" של הילד, אלא כתנועה רגשית טבעית שמתרחשת בתוך מערכת החיים.
כאשר ההורה מצויד בהבנה וכלים, הוא יכול לשמש מגדלור ומוביל מרכזי בתוך הסערה.

חלק מרכזי בסיפור: איך אנחנו תופסים את האדם?

בלב גישת שפר עומדת שאלה עמוקה:
האם האדם הוא יצור שביר או אדם שנולד עם כוחות?

אם אנחנו כהורים תופסים את הילד כקטן ושברירי, המסר שעובר אליו לעיתים בלי מילים הוא:
העולם מסוכן. זה גדול עליך.

אבל אם אנחנו רואים את הילד כבעל כוחות, ושהחיים הם מעין חדר כושר לפיתוח השרירים הרגשיים, המסר משתנה לגמרי.

זהו שינוי עמדה שנמצא בלב לימודי הדרכת הורים בגישת שפר – עמדה שמחזקת את הילד מבפנים.

צפו בסרטון על איך גומלים ילדים ממסכים דרך שינוי גישה ע"י קורס הדרכת הורים בגישת שפר

מה לא עוזר בהתמודדות עם חרדה?

מתוך רצון להגן, הורים רבים:

• מנסים לשטח את המציאות
• עוקפים פחדים
• נבהלים מהחרדה
• הופכים אותה למרכז הבית

גם כשנעשה מאהבה, המסר הסמוי הוא:
הפחד הזה גדול מדי.

וכשילד קולט שהמבוגרים סביבו נבהלים – הוא לומד להיבהל עוד יותר.

אז מה כן עושים? – גישת שפר בפועל

גישת שפר אינה שואפת למנוע פחד, אלא לבנות יכולת לפגוש אותו.

1. ההורה כמי שמוביל את המציאות בבית: הילד נרגע מהעמדה, לא מההסברים.
2. לראות את הפחד – ולראות גם את הכוחות: לא לבטל ולא להיבהל, אלא להאמין.
3. שגרה כבחירה ערכית: שגרה משדרת יציבות בעולם לא יציב.
4. תיווך המציאות: הורה בוחר מה נכנס לבית ואיך.
5. לא להציל – אלא ללוות: להישאר נוכח בתוך הפחד.

אלו כלים נרכשים, והורים רבים מגלים שבלמידה מעמיקה הם מקבלים ביטחון ושפה שלא היו להם קודם.

צפו בסרטון של מיטל חדד מוסרי על הבנת הקושי ההורי ואיך גישת שפר עוזרת לבנות קשר רגוע ומשתף בבית

שאלות נפוצות על חרדות ילדים במציאות ביטחונית – מבט מגישת שפר

1. האם זה טבעי שילדים יפחדו גם אם הם "קטנים מדי להבין"?
   כן. פחד הוא מנגנון טיבעי ובריא, כשזה יוצא מפרופורציות ומטלטל את שגרת החיים אנחנו מבינים שיש פה יכולת שלנו כהורים לסייע להם להתמודד עם המציאות באופן שייצר אצלם חוסן וכלים להתמודדות עם החרדה.
2. האם דיבור על הפחד לא מגביר את החרדה?
   הפחד אצל הילדים יכול להתעצם מהאופן שבו תופסים אותו ופוגשים אותו. כשמבוגר נשאר רגוע, בטוח ומאמין ביכולת של הילד – הדיבור עצמו יכול להרגיע.
3. מה עושים כשההורה עצמו חרד מהמצב?
   בגישת שפר אין ציפייה מהורה להיות מושלם ורגוע תמיד, הוא יכול לא להבהל מזה שהוא בן אדם וקשה לו והילד אינו שביר ויכול להתמודד עם מצב שאבא או אמא נמצאים בקושי עכשיו.
4. האם חוסן אומר להשאיר את הילד לבד עם הפחד?
   ממש לא. חוסן במקרה שלנו הוא שדר של אמון בכוחות הטמונים בילד ומתוך אנחנו כהורים לא נבהל מהפחד של הילד , כל הורה יבחר איך ללוות את הילד בפחד מתוך אמון בכוחות שלו.

חרדה כקריאה לחיבור

חרדה אינה בעיה שיש "לתקן", אלא קריאה לשייכות, להובלה וללמידה.

במרכז שפר פועלות תוכניות להדרכת הורים, המאפשרות להורים ללמוד לעומק את גישת שפר, לקבל מטען וכלים מעשיים להתמודדות עם חרדות אצל ילדים, ולבנות הובלה הורית יציבה שמלווה את הילד לאורך החיים.

גישת שפר מאמינה:
כשאנחנו רואים בילדים שלנו בני אדם עם כוחות – הם לומדים לראות את עצמם כך.