החניך מחנך את עצמו / פרשת השבוע, החלק היומי / סיון רהב מאיר:
בנובמבר 1943 יצאו הנאצים למבצע "חג קציר", מחשש להתקוממות של יהודים במחנות הריכוז. עשרות אלפים נרצחו, ביניהם הרב קלונימוס קלמן שפירא. השבת – ד' בחשוון – ימלאו בדיוק 73 שנים להירצחו. הוא לא הותיר צאצאים (גם שני ילדיו נהרגו בשואה) אבל הותיר מורשת חינוכית מפוארת.
הרב שפירא עסק רבות בחינוך, באופן שנחשב מהפכני בתקופתו. הוא כתב שאסור לתלמיד לסמוך על אחרים ולהטיל אחריות על המורים וההורים שלו, אלא לחוש אחריות אישית: "לא די ללמד את הנער רק שחוב עליו לשמוע לקול המחנך ותו לא… העיקר הוא להכניס בלבו דעה זו שידע שהוא, הנער בעצמו, הוא עיקר המחנך… עליו הטיל ה' חוב זה לגדל ולחנך את נצר זה, את עצמו, לעץ גדול, עץ החיים, ולעשותו לעבד ה', צדיק וגדול בתורה… וכל כמה שיוכל יכפיל האב והמלמד להבין ולהשכיל את הנער בזה בדעת ושֶכל ואת החובה שהוא נושא את עצמו לגדל ולחנך איש ישראל".
כלומר – התפקיד המרכזי של המורה הוא ללמד את התלמיד שעליו ללמוד בעצמו. זה שינוי של כללי המשחק. התפקיד של הלומד אינו רק למצוא תירוצים למה איחר או למה לא להכין שיעורים, אלא להיפך, הוא הבוס. המורה רק בונה אותו ועוזר לו לממש את עצמו. הדברים האלה אמורים לשנות גם את התלמיד, אבל גם את המבוגר, שחושב שהוא בעצם האחראי. בעידן שבו הנאציזם שטף את מוחם של מיליונים, ושבו רבים הסירו אחריות מוסרית מעליהם ועשו מעשים נוראים, הרב שפירא לא פסק מלעסוק בחינוכו של האדם, והזהיר מהטלת האחריות על אחרים ולא על עצמך: "האב והמלמד הוא רק המורה אשר יורהו איך יחנך הוא את עצמו ומה דיבר ה'… חוק הוא ברוח האדם שכשיש לו על מי לסמוך, מרשל הוא עצמו וסומך על זולתו וכשישכיל לדעת שהחוב עליו, הוא בעצמו המדריך והמחנך, יתאמץ ולא יתרשל".
מוזמנים לקרוא וקבל מידע נוסף אודות:
