מאיזה גיל כדאי לפנות להכוונה או תמיכה בגידול ילדים?
כבר מראשית הדרך אפשר לפנות לקבלת הכוונה סביב שאלות והתלבטויות שמלוות את ההתחלה בגידול ילדים.
לעיתים כבר מן ההיריון עולות חששות – האם נדע איך לנהוג, איך להגיב נכון לילד, באיזו דרך לחנך כך שירגיש אהוב ומוגן אך גם ילמד גבולות.
במפגשים לגיל הרך לומדים כי אין דרך אחת נכונה לגדל ילדים. מה שחשוב הוא הביטחון. ההבנה שהכוונות הטובות מספיקות. אין נכון או לא נכון – כל אחד בוחר את דרכו לפי ערכיו, תפיסותיו והרקע האישי שלו. יש לנו תחושות בטן טבעיות ובריאות, אך לעיתים הן מתערערות בגלל פחדים – פחד לטעות, פחד שהילד לא יהיה שמח או מצליח.
במהלך הלימוד מגלים כי לחששות האלו אין מקום. אפשר וצריך להוביל את הבית בביטחון ושלווה.
באילו נושאים ניתן לקבל תמיכה בגיל הרך?
בכל תחום שבו יש קושי או חוסר ביטחון: קשיי שינה, אכילה, התנהגות, התפרצויות זעם, גמילה ממוצץ, הולדת אח ועוד.
שאלות נפוצות
מה עושים כדי שהילד יפתח ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי, כמו גם אושר ושמחה, הם תחושות פנימיות וסובייקטיביות. אי אפשר לשלוט בהן באופן ישיר. אפשר לתת לילד הכל – והוא עדיין ירגיש חסר. רק כשמבינים שזו אחריותו להרגיש טוב עם עצמו, אפשר לאפשר לו באמת לבחור בכך.
תחושות פנימיות הן באחריותו, לא באחריות הסובבים אותו. אם המבוגרים לוקחים על עצמם את האחריות לרגשותיו – הוא עלול "לוותר" עליה. לכן חשוב להשאיר בידיו את האפשרות להיות שמח, בטוח ומרוצה.
גמילה מחיתולים – מתי להתחיל?
אין גיל נכון. יש תרבויות שבהן מוותרים על חיתולים לגמרי, אחרות שבהן הגמילה מתחילה מוקדם מאוד.
בעבר, בארץ, גמלו ילדים כבר בגיל שנה כי היה צורך טכני – לא היו חיתולים חד-פעמיים. היום, כשאין את אותה טרחה, גיל הגמילה עולה. לעיתים נוצר בלבול בין בשלות רגשית לגמילה – אך זו טעות תפיסתית.
גמילה אינה תהליך רגשי – היא החלטה. ההורה מחליט להסיר את החיתול – ומעביר את האחריות לילד. אם עדיין מזכירים, עוקבים ומתעסקים בזה, בעצם לא שונה מלהשאיר את החיתול.
גם עם חיתול, הילד מרגיש מה קורה בגופו. ההבדל הוא רק מיקום עשיית הצרכים. כשילד יודע לשבת ולהגיע לשירותים – הוא מוכן.
אין פגיעה רגשית בהסרת החיתול. אפשר לסמוך על תחושת הבטן ולקבל החלטה בביטחון. זהו שלב התבגרות טבעי ובריא שאינו יוצר חסכים רגשיים.
