את עומדת ליד הקופה ומושיטה את כרטיס האשראי, החייגן מסתובב שוב ושוב, והצפצוף את עומדת ליד הקופה ומושיטה את כרטיס האשראי, החייגן מסתובב שוב ושוב, והצפצוף של האישור לא מגיע, הקופאי מרים אלייך את העיניים ושואל, יש בעיה עם הכרטיס?
את שיודעת שזה סוף החודש ואולי עברת את תקרת האשראי מתחילה קצת לרעוד מבפנים ?
מה יהיה אם זה לא יעבור?
יש אנשים אחרייך, אז אולי תגמגמי, לא תדעי בדיוק איך לענות במצב המאוד לא נוח.
גם אם זו רק חריגה מהאשראי או אם באמת אין לך איך לשלם על הקניה הזו ?.
התחושה שמלווה את הסיטואציה היא תחושה של חוסר בטחון מוחלט. אבל אם את יודעת שיש כסף בחשבון ולא אמורה להיות אף בעיה, את תרימי עיניים לקופאי ותגידי בפשטות שנובעת מביטחון ברמת המובן מאליו "נראה לי יש בעיה במכשיר שלך "☺️.
ההבדל בין שתי התחושות הקיצוניות זו לזו באותו מצב בדיוק נוצר מהידיעה שיש לך לגבי עצמך ודרכה את מגיבה לסיטואציה.
כהורים אנחנו עומדים מול סיטואציות כאלה ללא הרף. ילד צורח במשך שעתיים כי לא הסכמת לתת לו ממתק לארוחת ערב?, נערה מסתגרת בבית כי בנות כיתתה מתנכרות לה ?, ילדה שמסרבת ללמוד למבחנים ? ונער שמתחיל להתנסות באלכוהול?. בכל המצבים האלה אנחנו מעורערים עד היסוד, רגשות קשים מציפים אותנו ואנחנו מגיבים בהתאם.
אם היינו יודעים ש'בבנק' של ההורות שלנו הכל טוב, אין חסר, אין רגשות אשמה, אין הזנחה, אין טעויות היינו הרבה פחות מתרגשים ובעיקר מסוגלים להגיב בצורה אחרת. ה'בנק' של ההורות לא מורכב מעוד ידע או מעוד תכונות חיוביות או כלים אלא בעצם הוא בנוי על הידיעה הפשוטה שאנחנו ההורים של הילדים שלנו, בפשטות.
דמיינו רגע את העץ הזה שעומד בשלכת. אנו יודעים בביטחון גמור שעוד רגע ממש והעץ יתמלא בניצנים, יחזור ויפרח. אמנם הוא עכשיו נראה לא משהו אבל השורשים שלו נעוצים עמוק באדמה, הגזע שלו איתן ויציב והצמיחה שלו מובטחת.
זה אתם- אתם מבינים? השורשים האלה, האיתנים והיציבים. הגזע הזה שהוא בעל ניסיון וחווה כמה חורפים קשים. מהגזע הזה, היציב והאיתן ילבלבו העלים והפרחים למרות שכרגע זה נראה כמו חלום בהקיץ, דמיון, פנטזיה לא מציאותית.
הבנק של ההורות זה השורשים והגזע שמזינים את העץ בוודאות בלי סימני שאלה. זה פשוט ככה.
ואחרי הסערה והחורף ותקופת השלכת הלבלוב מגיע. ?
כתבה: חיה נאמן מנחת הורים בגישת שפר
מוזמנים להתרשם מקורסים מקצועיים ומקוונים שלנו בתחום ההורות:
