אנחנו הישראלים שונאיםםם לצאת פראיירים ולכן המוח שלנו לא מפסיק לייצר רעיונות ופתרונות לכל דבר.
אבל בזוגיות הרצון הזה לא בה לטובתנו.
אולי דווקא בזוגיות צריך משהו אחר?
אולי פה זה הפוך על הפוך?
כשאני בנתינה בזוגיות בלי להתחשבן, כאשר אני מוכנה "לצאת פרייארית" אני בעצם יוצקת לזוגיות שפה חדשה; משאב חדש, כלי, שלאט לאט יהיה חלק מהזוגיות שלנו.
לפעמים אנחנו מפחדים להיות בנתינה ובויתור בזוגיות.
יש לנו איזה קול פנימי שאומר:
״אם אני מוותר/ת ונותנ/ת אז אני לא קיימ/ת בקשר, איפה אני?
למה שדווקא אני אוותר?
זוגיות היא מרחב משולש.
אני, אתה והזוגיות, המרחב שבנינו.
כשאני בנתינה, כשאני לא שופטת, כשאני לפעמים מוותרת בשביל משהו שחשוב לבן הזוג שלי, אני כביכול שמה את עצמי בצד ומוותרת על עצמי אבל אני בו זמנית מרוויחה את המשאב שהוא הכי יקר לי והוא הזוגיות שלי.
זוגיות שיש בה ויתור אחד לשני יכול להיווצר בה מרחב משותף של זוגיות עם רגישות אחד לשני, אהבה, ראיית אחר עמוקה ואמיתית וקבלה.
אז כשאתם מתלבטים אם לוותר, לתת, לצאת מעצמיכם למען משהו שחשוב לבני הזוג שלכם, אל תרגישו וויתור ותחושת מחיקה, כי באותו רגע אתם בעצמיכם מקבלים פה זוגיות טובה ואוהבת שאין דבר שאנחנו רוצים יותר מזה.
נכתב ע"י חיהלה אליצור – מנחה ויעצת בגישת שפר ומיטל חדד מסורי – מנכל"ית מרכז שפר
מוזמנים להתרשם מהקורסים המקוונים והמקצועיים שלנו בתחום הזוגיות:
