יש פעמים בהם האדמה רועדת פשוטו כמשמעו.
חלומות הבלהות, שאפילו לא העזנו לחלום, הפכו למציאות והרוע בהתגלמותו פרץ במלוא עוזו.
וחושך על פני תהום…
האסון קרה, הרע מכל התרחש.
עכשיו איך מכאן מתקדמים?
איך ממשיכים הלאה?
איך מתפקדים עם הילדים?
מה עושים כי ממש ממש מפחדים?
צריך לזכור שאין דפוס אחד של התנהגות והתמודדות שהוא הטוב או הנכון.
יש את אלה שירגישו את הצורך לעשות יש שיעדיפו לאסוף מידע ויש שיאחזו באמונה.
כאמא, אני מזכירה לעצמי שכל אחד והדרך שלו.
על המציאות כנראה שלא אוכל להשפיע אך אוכל לעזור לכל אחד מילדיי לבנות את החוסן שבו,
כדי שיוכל להתמודד עם העולם.
הוא יודע ומרגיש (ואם בא לי- אוכל להזכיר לו את זה גם יומם וליל) שאני שלו, ואני איתו יחד בכל צרה.
אנסה לענות לו על שאלות, עד כמה שניתן ועד כמה שארצה לחשוף בפניו את המציאות.
ואם אני מרגישה, שאין בי את הכוחות – אפרגן לעצמי ואזכור שגם לי מותר לא לרצות..
אבל הכי חשוב, זה להזכיר לעצמי ולילדים, שכמה שיותר נעשה, נתעסק בטוב, נסנן ונתאמץ לשמוע
את הדברים טובים, נוכל לספר לעצמנו סיפורים אחרים.
על עם נפלא,
צבא חזק,
אינספור ניצחונות, קטנים כגדולים
ומאות של גיבורים
שמוכיחים לנו שאת הרוח שבנו לא ניתן לשבור
כתבה: בשמת נדיבי טאובר, מנחה ויועצת בגישת שפר
נשואה לאיש קבע, מפקד לוחם בחיל האוויר
אתם מוזמנים גם לבוא ולהתרשם מהקורסים וסדנאות המקיפות שאנו מציעים על זוגיות והורות:
