איך לגדל ילד "צרפתי"?
איך זה שתינוקות צרפתים ישנים לילה רצוף מגיל ארבעה חודשים, אוכלים ארבע ארוחות ביום בשעות קבועות ולא עושים פדיחות להורים במסעדות? עיתונאית אמריקאית שתהתה לפשר החידה הזאת חזרה עם תשובות
אראלה טהרלב בן־שחר
שאלתם את עצמכם פעם איך הייתם מגדלים את ילדכם לו חייתם במקום אחר על פני כדור הארץ? אם עדיין לא עשיתם את זה, אל תתחילו עכשיו. התשובה לא תמצא חן בעיניכם. דוגמה מובהקת להבדלים התרבותיים בסגנונות הורות מביאה פמלה דרוקרמן, עיתונאית אמריקאית שנישאה לאנגלי ובחרה להקים את קינה בפריז. דרוקרמן, שמצאה את עצמה הרה, יולדת ומחתלת בשפה זרה, נתקלה פעם אחר פעם בכך שלגדל ילדים בפריז שונה מלגדל אותם בניו יורק. את מסקנותיה על ההורות הצרפתית היא מסכמת בספר Bringing Up Bébé: One American Mother Discovers the Wisdom of French Parenting (לגדל את בּבּה: אם אמריקאית מגלה את חוכמת ההורות הצרפתית, בתרגום חופשי). הספר, שהפך לרב מכר ועורר סערה גדולה בארצות הברית, טרם ראה אור בארץ.
Image
אפשרו לתינוק ללמוד להירדם לבד, בלי תלות בהורים
היריון, לידה וגידול ילדים הם תהליך ארוך, וכך גם רשימת ההבדלים שדרוקרמן מוצאת בין הצרפתים לאמריקאים. חלק מההבדלים אינם מפתיעים. למשל, העובדה שנשים צרפתיות אינן חרדות כל כך לגבי ההיריון שלהן. הן מרשות לעצמן לחטוא בצדפות, יין ודיאט קולה מדי פעם. לעומת זאת, הן חרדות הרבה יותר לעלייה במשקל במהלך ההיריון. ללידה מתייחסות הצרפתיות כמו אל תהליך מכני שמוטב לעבור אותו בקצרה, ואם אפשר – ללא כאב, ולא מחפשות לבטא את עצמן ואת היצר האמהי שלהן בלידה בג'קוזי, בתלייה או בטיפוס על סולם. אחרי הלידה הצרפתיות לא מרבות לחלוץ שד, מקפידות לחזור מהר למשקל ולעבודה, ולא מתגאות ברגשי האשמה שלהן כאילו היו עדות אופי לכך שהן אימהות מסורות.
אבל העובדה שרוב התינוקות הצרפתים ישנים לילה שלם בגיל ארבעה חודשים היא נתון שקשה לעבור עליו לסדר היום. אפשר להבין איך מה שאנו אוכלים, איך אנחנו יולדים ואפילו כמה דיאטה אנו עושים מושפעים מהתפיסה החברתית. אבל איך מצליחה התרבות לחדור אל עריסת התינוקות בלילה?
העבירו לילד מסר ברור שהוא זה שצריך להתאים את עצמו לעולם המבוגרים (צילום: שאטרסטוק)
פריז: עקרון ההשהיה
העובדה שתינוקות ישנים רצוף בלילה רק כיוון שהם בני תרבות אחרת היא אכן מפתיעה. האם הצרפתים נותנים לילדיהם לבכות בלילה? האם יש להם שיטת הרדמה מיוחדת במינה? האם הם שמים להם משהו בחלב?
ד"ר כהן, רופא ילדים צרפתי המתגורר בניו יורק וכבר הפך לגורו לענייני שינה של אמהות טרייבקה (שכונה במנהטן), מכנה את השיטה בשם "ההשהיה" – THE PAUSE. "התרומה המרכזית שלי", מסביר ד"ר כהן לדרוקרמן, "היא לומר להורים לא לרוץ לתינוק בלילה, לאפשר לו ללמוד להרגיע את עצמו. כבר מהלידה קחו 30 שניות או דקה עד שאתם מגיעים אליו". אם מתחילים עם השיטה כבר כשהתינוק יוצא מבית החולים, מסביר ד"ר כהן, הוא לומד אט אט להירדם לבד ולא מפתח תלות בהוריו כדי לחזור ולהירדם בכל פעם שמסתיים מחזור שינה אחד ומתחיל אחר. ההורים שרצים לתינוק, לעומת זאת, מפריעים לו להירדם שנית – טענה שנתמכת גם במחקרים על שנת תינוקות.
לתדהמתה, דרוקרמן גם מגלה שכל הילדים הצרפתים אוכלים פעם בארבע שעות בשעות קבועות – 8:00, 12:00, 16:00, 20:00. וכי בניגוד לגינות הציבוריות בארצות הברית (וגם שלנו), שבהן אימהות מסתובבות עם מטבח נייד המכיל קופסאות עם פירות חתוכים וחטיפי גולדפיש (המקבילה ישראלית לבמבה) – הגינות הצרפתיות אינן נראות כמו מפעל חטיפים.
אך גם כאן, מתברר, התשובה טמונה בכמה שברירי שניות שבהן הצרפתים נותנים לילד להמתין מהרגע שבו הוא רעב עד לרגע שהם מאכילים אותו. שום דבר שכרוך בבכי, במדידת זמנים או בשיטת האכלה מלומדת, אלא רק באימון יכולת ההמתנה והסבלנות, שמתחיל בגיל צעיר מאוד.
אבל כל ההבדלים וההרגלים האלה הם קצה הקרחון. אפילו התפיסה שילדים צריכים ויכולים ללמוד לחכות (לאוכל, למוצץ, להורים) וזקוקים למסגרת ברורה היא רק החלק שמגיח מעל פני המים. הקרחון עצמו הוא התרבות. היסוד העיקרי בתרבות הצרפתית הוא ההבנה שגם להורים – כמו לכל בני גזע, מין ודת אחרת – יש זכויות. וכבעלי זכויות רשאים ההורים לישון טוב בלילה, לאכול טוב בארוחת הערב, לדבר בטלפון עם חברה, לקרוא עיתון ולעשות סקס, אפילו שהם הורים.
וכך, כשההיסטוריה הצרפתית כולה עומדת מאחוריהם, יכולים ההורים לעמוד מעל העריסה, בלי אשמה, בלי בלבול, בלי התנצלות, ולכן גם בלי אלימות או אומללות, ולהעביר ליצורים הקטנים מסר ברור וחד משמעי שהם אלה שצריכים להתאים את עצמם לעולם המבוגרים.
איך לגדל "ילד צרפתי"
1.אל תרוצו אל התינוק הפועה בלילה כאילו מדובר באימון ספרינט. לכו אליו בנחת.
2.צפו מתינוק בן ארבעה חודשים לישון לילה שלם.
3. האמינו שהפעוט לא יגווע אם לא יאכל כל עשר דקות. הגישו לו ארוחות גדולות והאריכו את הזמן בין ארוחה לארוחה עד ארבע שעות.
4.אל תפריעו לילד להיות עם עצמו ותחפשו הזדמנות להתערב או לבטא את ההורות המעולה שלכם כשהוא משחק עם עצמו.
5.האמינו שילד ממתין אינו ילד מוזנח אלא ילד שמקבל כלים לחיים מאושרים יותר. כשאתם דורשים ממנו לחכות אתם מפגינים אמון ביכולות שלו..
6.נסו לאכול ארוחה משפחתית כמה פעמים בשבוע. שבו ואכלו בנחת ואל תנסו לסיים מהר כדי לקום לשחק עם הילד.
7.בחרו לילד פעילויות לא רק על פי ההישגים וההתקדמות שצפויה לו מהן, אלא גם על פי רמת ההנאה והחוויה שהוא מפיק.
מוזמנים לקרוא ולקבל מידע נוסף אודות:
