יום שישי בצהריים, שיחת טלפון. מהצד השני מחנכת נסערת-
"את עכשיו עוזרת לי לנסח את ההודעה הכי קשה שמיכל תקבל בחיים שלה!"
מיכל תלמידת תיכון, לא מגיעה באופן קבוע ללימודים בימי שישי. המחנכת שמנסה שוב ושוב לדרוש ממנה להגיע נתקלת בהתנגדות והתחמקות מהצד השני.
אך הפעם מבחינתה היא עברה את הגבול כאשר כתבה לה שחבל שהיא טורחת כמחנכת לשלוח לה הודעות ולהתקשר- במילא לא תגיע בימי שישי.
המחנכת שרתחה כל כך בסיטואציה הזו רק רצתה שידה תהיה על העליונה. היא לא תצא מושפלת בהתכתבות הזאת. כך הרגישה.
יש לנו הרבה מאוד סיטואציות עם הילדים שלנו שאנו מרגישים במאבק. בתוך מלחמה.
הויכוח התמידי איתו על המקלחת בערב, התקפי הזעם שאין לי שליטה עליהם, הבכי וההשתטחות על הרצפה. לעיתים נחווה אחד מהם, לעיתים הרבה מאוד התנהגויות, אך המשותף ביניהם-
קשה לי איתו. מאוד. אני בתחושות של תסכול, חוסר אונים, לעיתים בתחושה שמישהו כאן התבלבל- פתאום הפכתי לקטנה והוא הפך לגדול. לעיתים אני נזהרת במה שאומר כדי שהוא לא יתפוצץ שוב. אין לי כבר כוח.
הוא תופס בחיים שלי את עיקר העיסוק והמחשבה ובעיקר את עולם הרגש שלי.
לא כך דמיינתי את ההורות שלי, בטח לא כמו שאותה מורה דמיינה את עבודת החינוך שלה.
דמיינתי שתהיה אווירה טובה, כבוד הדדי, שנהיה בקשר קרוב.
במציאות כזו אפשר להכנס למאבק שבו לרוב נצא מובסים עייפים ומתוסכלים.
לשנות התנהגות של הילד שלנו לא נוכל, לשנות את התגובה שלנו- בוודאי שכן!
להיזכר לרגע בתפקיד שלי כאמא או כמורה, מה באמת רציתי שיהיה שם, איך דמיינתי שזה יקרה, ולהצליח להגיב ולפעול ממקום פנימי ללא המלחמה המתנהלת בתוכנו.
המחנכת ביקשה מענה, התחוללה בתוכה מלחמה אמיתית. היא רצתה "לנצח".
המטרה שלי הייתה להרגיע את המלחמה המתחוללת בתוכה ולעזור לה להגיב ממקום רגוע- לא לקבל את ההזמנה הלא מודעת של אותה תלמידה למאבק.
את ההחלטה של התלמידה היא לא בהכרח תוכל לשנות, את התחושות הפנימיות שלה עם עצמה- כן!
"תכתבי למיכל הודעה. אך קודם לכן תדמייני את התלמידה הכי חרוצה שלך בכיתה. אם היא הייתה כותבת לך הודעה כזו, איך היית מגיבה? כך גם תעני למיכל."
וכך ענתה לה המחנכת- "נראה לי שמישהו השתלט לך על הנייד(: " לא עברו 2 דקות, ומיכל כתבה לה- "חחח, את יודעת מה? אני אגיע".
כשאנחנו מנהלים את המלחמה הפנימית שלנו, ומגיבים ממקום בטוח, זוהי הזמנה שלנו אליהם לחיבור וקשר קרוב.
אפשר אחרת- בינינו ובתוכנו!
בלימודיי במרכז ״שפר״ קיבלתי את אחת המתנות הטובות שיכולתי לבקש- אווירה אחרת בבית, כלים לעבודתי, וקומה נוספת, את היכולת להעביר את כל הטוב הזה לעוד הרבה אנשים!
כתבה: סיון בזק
