פורים כבר מאחורינו
אבל מה אנחנו יכולים לקחת מסיפור המגילה שיעזור לנו לכל השנה?
יונת אהרונסון, מנחת הורים בגישת שפר ומחנכת כיתה י' באולפנה בחולון נותנת לנו טיפ חשוב:
כהורים אנו חשים תחושות קשות לעיתים,
לדוגמה אחת האמהות בסדנת ההורים שלי טענה: "אני משתגעת! הוא מפוצץ אותי!"
מגילת אסתר מאירה לנו בעוצמה את היכולת שלנו לבחור.
אסתר מגיעה לחצר המלך שלא ברצונה ושלא בטובתה.
חצר המלכות היא המקום בו כמעט ואין בחירה: יש כללים נוקשים וברורים ועונש חמור וצפוי לעובר עליהם.
את המציאות אנחנו לא תמיד יכולים לבחור. לפעמים זו מציאות קשה ומכאיבה.
אבל עדיין יש לנו מרחב בחירה גדול. אנחנו יכולים לבחור איך להתייחס למציאות הזו ואיך לפעול בתוכה.
אסתר המלכה הצליחה להתרומם ולהתבונן על האפשרות שלה לפעול בתוך המציאות הנראית ברורה ומוכתבת מראש, התעלתה מעל מנעמי הארמון והיתה מוכנה לפעול ולעשות למען עם ישראל. היא בחרה בחירה מהראש.
בניגוד לאוטומט שהוביל אותה בתחילה לסרב לבקשתו של מרדכי לבוא אל המלך:
"כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ… אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית",
היא משנה את עמדתה ובוחרת:
"וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי".
אבל לפעמים מאד קשה לבחור בחירה מודעת דווקא בתוך מציאות רגילה.
דווקא בדברים הקטנים והמעצבנים. כשהילד לא מקשיב, כשבן הזוג לא מתייחס כמו שציפיתי.
גם לזה ניתן למצוא מענה במגילה:
"וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" –
מלכות היא היכולת לפעול כשהראש מוביל. היכולת לבחור את הפעולות שלנו.
הורות היא מלכות. אנחנו לא אמורים לפעול כמריונטה על חוט, אלא לבחור את הדרך בה אנו מובילים את הבית, וממילא לבחור גם את התגובות שלנו למעשים של הילדים.
עצם המודעות לכך שיש לי בחירה – היא כבר שחרור גדול.
אם אני מצליחה לזכור תוך כדי תנועה שאני יכולה לבחור את התגובות שלי ואת הרגשות שלי –
זה עצמו רווח והצלה. אם נזכור את הכתר שמונח על ראשנו נוכל לפעול כמלכים ולהוביל את הבית בבטחון ובשמחה.
הילד באמת מפוצץ אותך – אבל את יכולה לבחור לא להתפוצץ!
זה אולי קשה, אבל את מלכה!!
מוזמנים להתרשם מקורסים מקצועיים ומקוונים שלנו בתחום ההורות: