"לעולם לא אהיה אמא עצבנית כמו אמא שלי".

כתבה חיהל'ה אליצור מנחת הורים בגישת שפר

"לעולם לא אהיה אמא עצבנית כמו אמא שלי".
"רק לא להיות אמא שאומרת "לא" על כל דבר כמו אמא שלי"
"אני אמא מפנקת ורכה,  לא כמו אמא שלי שהיתה אמא קשוחה"
אמא שלי ביקשה ממני עזרה בצורה מוגזמת, לא ראו אותי ואת הצרכים שלי, אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו ככה, אני מאוד מקפידה שהם יעזרו רק מתי שהן יכולים ושלא יהיה מוגזם"

לעיתים יש לנו הסכמים פנימיים שעשינו עם עצמנו, מה לא נעשה אף פעם כשנהיה הורים.
אנחנו נעשה הכל בשביל לא להיות כמו ההורים שלנו בתחומים בהם אנו מלאי ביקורת על הדרך בה גידלו אותנו .

בבית שבו גדלתי, יום שישי התנהל בלחץ וצעקות מידי פעם, ואני בחוצפתי הייתי אומרת לאמא שלי: "למה צריך בצעקות, אי אפשר יותר בנחת?"
אמא שלי היתה עונה לי בבטחון ובחן: אצלינו ביום שישי צועקים. ככה זה.

אחרי שהתחתנתי, כמובן הבטחתי לעצמי שיום שישי בבית שלי יהיה בנחת ובלי צעקות.

האם לדעתכם זה הצליח ?
כמובן שלא.

כשהילדים שלי הקטינו ראש, ולא הספקנו את כל המשימות, נעלמו הנחת והאידיליה והיו גם צעקות.
ואיך הרגשתי בכל פעם שזה קרה?
תסכול ותחושה של חוסר הצלחה.
כל יום שישי כל כך ניסיתי שיהיה אחרת, אבל זה לא עבד.

כשהסתכלתי אחורה, הבנתי, שבבית הורי לא סתם הכל לא היה בנחת
אנחנו לא עזרנו ואמא שלי עשתה כמעט הכל לבד.
אז מה ציפיתי ממנה?
לעבוד כל כך קשה וגם להשאר בנחת?
אני בטוחה שאם היינו רגישים ועוזרים , הכל היה יותר קל ודברים היו יותר בנחת.

אף הורה לא קם בבוקר בחשק לצעוק ולהתעצבן.
אבל
ההסכמים הפנימיים שעשינו עם עצמנו, מתוך ביקורת כלפי ההורים שלנו, הופכים להיות נקודות לחיצות, כמו כפתור אדום מהבהב , לא מודע, עבור ילדינו.
כפתור אדום נוצץ שממש עושה חשק ללחוץ עליו.
הילדים לוחצים על הכפתור ואני מוצאים את עצמינו פעם אחר פעם מתנהגים בדיוק כמו שהתפללנו שלא נתנהג.
מה עושים?
מפסיקים להעביר ביקורת על ההורים שלנו, ובוחרים את דרכינו בצורה לא לעומתית  ולחוצה, ומתוך כבוד אמיתי להורינו.
כשנעשה זאת, משהו בתוכנו ירגע וכבר לא יהיה לחיץ.

מוזמנים להתרשם מקורסים מקצועיים ומקוונים שלנו בתחום ההורות:

• קורס הדרכת הורים אונליין
• הדרכת הורים למתבגרים
• לימודי הדרכת הורים למטפלים
• הדרכת הורים פרטנית
• הדרכת הורים לגיל הרך
• לימודי הדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים