ללמוד לצפות להתנהגות חיובית

  1. ראשי
  2. הורות
  3. ללמוד לצפות להתנהגות חיובית

אחת השאלות הנפוצות ששואלים אמא אחרי לידה לילד שני (ומעלה) היא: "איך האחים שלו מקבלים אותו?" ומתכוונים בעיקר לאח שמעליו.כשילדתי את בתי החמישית הייתי מוכנה לשאלות הללו, מכיוון שפעם, גם אני הייתי שואלת אותן.

אבל למה בעצם? למה שואלים את השאלה הזאת? הרי אף אחד לא שואל: "נו, איך אבא שלה מקבל אותה…?" מובן, זה הרי אבא שלה, ברור שהוא יקבל אותה באהבה, בהתרגשות ובשמחה. אז מה לגבי האחים? למה איתם זה לא ברור? ההורים כמובן מאוד רוצים שילדיהם ישמחו באחות החדשה שלהם, אבל הם לא באמת מצפים שזה יקרה.

למה הכוונה? יש להרבה הורים ציפייה "אוטומטית", פשוט כי זה מאוד מקובל לחשוב ככה, שזה יהיה מורכב וקשה, שהילד שהיה עד כה הצעיר ביותר, ירגיש שהוא מפסיד את אמא ואבא לטובת התינוקת ואז הוא בהכרח יקנא, מה שיגרום לו לכל מיני התנהגויות שליליות.הדעה הזו כל כך רווחת, עד שרובנו בכלל לא מצליחים לדמיין משהו אחר, אפילו עד כדי כך, שאם הילד לא מתנהג כך, אנחנו מחכים "שייפול לו האסימון".

הבעיה עם ציפיות מהסוג הזה היא שהן פועלות כמו מגבר. זאת אומרת שכאשר אני צופה שעומדים להגיע שינויי התנהגות כאלה, אז כל דבר מקפיץ אותי וישר אני מקשרת אותו ללידה. שפך את השוקו? לא רוצה להתקלח? פיזר את הצעצועים? זה בגלל הלידה. הוא מקנא וקשה לו. ו-קלף חזק ביותר הוא הרטבה, שמיד מקבלת את תואר הכבוד- רגרסיה.

נו. ברור. הרי צפיתי שזה יקרה. הכול נהיה קשור ללידה.הילד מצדו קולט את המסר שקרה לו דבר קשה לכאורה, שלא לומר 'טראומטי' ממש ושכך בדיוק הוא אמור להתנהג כשנולד לו אח. מכאן הדרך ל"רגרסיה" קצרה.

אז מה אפשר לעשות?

 

נתחיל בזה שנדע שהילדים יכולים להתנהג בבגרות ולשתף פעולה אפילו יותר מהרגיל! במיוחד אחרי לידה. למה? כי אחים זה דבר מדהים, זו מתנה לכל החיים, לאחים אין תחליף. ואם לנו זה כל כך ברור, שהתינוקת החדשה והמהממת שלנו תביא לחיים שלנו הרבה אור ואהבה, אז אפשר לסמוך על הילדים שגם הם יודעים את זה. ואם ככה, אז ברור שהם ישמחו! וברור שהם יעשו הכול כדי לעזור לה ולנו.

דבר שני, צריך לכבות את המגבר. זאת אומרת, לא להתרגש מכל דבר שקורה ולא מיד לקשר אותוללידה. הילד לא רוצה להתקלח? ביג דיל, זה קורה גם בבתים אחרים, שאין בהם תינוקת חדשה. הילד הרטיב? קורה. זה לא אומר שהוא ב"רגרסיה" וזה לא אומר שמעכשיו ועד הגיוס הוא ימשיך לפספס. תכבו את המגבר.

אז אם אני צופה שהילדים שלי יקבלו את התינוקת החדשה בטבעיות, כמו שמקבלים אחות- בהתרגשות, באהבה, בשמחה, בחיבה ובאכפתיות, אז זה המסר שעובר. אז מה הצעיר שלי עשה כשאחותו נולדה? סיפר בגאווה לכל מי שהגיע: "זאת בר, היא שלנו!"

כתבה: תמי כהן מנחת הורים בגישת שפר

מוזמנים לקרוא ולקבל מידע נוסף אודות:

  1. הדרכת הורים
  2. הדרכת הורים פרטנית
  3. הדרכת הורים לגיל הרך
  4. הדרכת הורים למתבגרים
  5. ייעוץ זוגי
הפוסט הבא
אתם ההורים – אתם קובעים מה כן ומה לא
הפוסט הקודם
היכולת של האדם לבחור כיצד הוא תופס את עצמו, ומה הוא נותן שישפיע עליו

מאמרים נוספים

הורות

בוחרים לשמוח

כתבה ענת טוסון יועצת בגישת שפר ריח האתרוג וההדס כבר נישאים באוויר, חג הסוכות כבר בפתח. מימים של תשובה וכובד…
הורות

איך להסתדר עם החמות?

הקלדתי שלוש מילים בגוגל: "יחסי חמות וכלה". תוך רגע ריצדו על המסך אתרים שונים שנותנים יעוץ בנוסח: " איך להסתדר…
יש לנו נוער לתפערת!
הורות

יש לנו נוער לתפארת!

שירת הנוער שיר עתידנו שיר התחדשות בניין ועלייה מן הגולה ינהרו אחינו ארץ מולדת שבה לתחייה מי זה חולל הפלא…
מה שבכוחי אעשה באהבה
הורות

מה שבכוחי אעשה באהבה

האסימון הכי כואב, אבל הכי אמיתי, ומשחרר שנפל לי בחינוך הילדים בשלב כלשהו בדרך, הוא שאני לא יכולה לגרום להם…
הורות

איך היה בבית הספר?

כתבה נעמה אלפסי מנחת הורים בגישת שפר איך היה בבית הספר? שאלה תמימה , הבעת התעניינות, קשר. מדי יום אני…
המרדף אחרי הבסדר
הורות

המרדף אחרי הבסדר

ושוב מגיע חודש אלול שמציין בתרבות היהודית את הזמן לבחינה עצמית מחודשת. חשבון נפש, בקשת מחילה והחלטה בנוגע לשינויים. הבעיה…
הורות

לתת להם כנפיים

איך מגדלים ילדים עצמאיים שלוקחים אחריות על עצמם וסביבתם, רואים את האחר, נותנים, תורמים ויוזמים הרבה טוב לעולם בלי שנצטרך…
תפריט
Call Now Button