מתוך ראיון עם הרב לוי גולדשטיין בקראון הייטס, מתאר שינוי שעשה בעקבות סמנריון של הרב בנימין גינזבורג. כ"ג אב, תשס"ט, 13 באוג' 09'
הספרבאג"ק חכ"ה ע' ק"ח כתוב:
"עיקר תכלית התלמוד תורה הוא לחנך התלמידים ביראת ה' ואהבתו וללמדם תורת ה' ומצוותיו"הילדים הם כמו ספוג, אפשר בהחלט להספיג בהם את ההתלהבות הגדולה ביותר.
בילקוטי שיחות חלק ט"ו לפרשת וירא, מצטט הרבי את סיפור הרבי הריי"צ אודות אביו, הרבי הרש"ב, שכאשר היה (הרבי הרש"ב) בן 4 או 5 שנים הוא נכנס אל סבו , הצמח צדק, בשבת וירא, והחל לבכות. כאשר שאלו הסבא לסיבת בכיו, הוא הסביר: "למה ה' הראה את עצמו לאברהם אבינו – ולנו אינו נראה?" ענה לו הצמח צדק: " כאשר יהודי צדיק מחליט בגיל 99 שנים שהוא צריך למול את עצמו, מגיע לו שה' יתגלה אליו".
הרבי, שמדייק בכל מילה מדברי הריי"צ , שואל מדוע הדגיש הרבי הריי"צ שאביו היה בן 4 או 5 שנים? ומסביר שבכך ביקש הרב הריי"צ לגלות שיטה חדשה בחינוך לדורנו זה: בדורות קודמים אי אפשר היה לחנך ילדים לאהבת ה' ישירה. והיה צורך להעניק להם פרסים שונים גשמיים כתמורה למאמצים רוחניים. כך למשל כותב הרמב"ם במבוא לפרוש המשניות שלו, שכדי לגרום לילד ללמוד תורה, צריכים "לשחד" אותו ע"י שמבטיחים לו פרסים (אגוזים, נעליים, כבוד וכד') מדברים שהוא אוהב ("דברים שהם אהובים אצלו").
מגלה לנו הרבי, שבכל שהרבי הריי"צ הדגיש את גילו הצעיר של אביו בזמן הסיפור, הוא ביקש לגלות כי בדורנו נפתח צינור חדש בחינוך, והיום אפשר לחנך כל ילד הרוצה אלוקות, ועד כדי כך שהילד יבכה מדוע ה' לא מתגלה אליו.לדברי הרבי, לאחר שהרבי הרש"ב "סלל" נתיב חדש זה, כל ילד יכול להגיע לרמה הזאת. הוא אינו חייב להיות "משוחד" על מנת ללמוד תורה (באמצעות פרסים וכו'), הוא יכול ללמוד תורה רק בגלל שהוא רוצה אלוקות! אלוקות היא בגדר דברים "שאהובים אצלו".