כתבה: אוראל הכהן מנחת ויועצת בגישת שפר
רעות- תלמידה שלי בכיתה י"א, תלמידה אחראית, מתמידה ומאורגנת.
לקראת מבחני סוף השנה היא פיתחה מנהג קבוע. בכל פעם שעמדנו לפני מבחן הייתי מקבלת ממנה הודעה בשעות הערב – "המורה לא אוכל להגיע למבחן מחר". ההודעה הייתה מלווה בהסבר משתנה – פעם "אכלתי משהו לא טוב", פעם "לא ישנתי בלילה הקודם, פעם "אני לפני מחזור" ועוד שלל הסברים אמיתיים וכואבים.
כשראיתי שהעניין חוזר על עצמו פעם אחר פעם, שאלתי אותה – איך היא מסבירה את זה שבכל פעם שיש מבחן כואבת לה הבטן. והיא ענתה בכנות: "המורה, אני אגיד לך את האמת, אני פשוט נורא לחוצה מהמבחן ולכן כואבת לי הבטן". לשאלתי מה מפחיד כל-כך במבחן היא ענתה ישירות – "ממש מפחיד אותי להיכשל, אני מרגישה שאני לא יכולה לעמוד בזה".
הסברתי לה שכולנו נכשלים מדי פעם ואפילו לומדים מזה. רעות נרעדה ואמרה שאת זה היא לא יכולה להרשות לעצמה "אם אכשל ארגיש אבודה לגמרי" היא הוסיפה בחרדה.
המשכתי לברר איתה – "את מתכוונת שכדי לא להגיע חס וחלילה למצב שאת נכשלת את דואגת שתהיה לך סיבה ממש טובה? כמו למשל שכואבת לך הבטן. ואז, את פשוט לא יכולה להגיע למבחן. האם יכול להיות שכך את מגינה על עצמך מפני כישלון?"
רעות חשבה לרגע ואז הגיבה בתמיהה- "המורה, את רוצה להגיד, שכדי לא להיכשל אני מייצרת לעצמי כאב בטן?!"
עניתי לה שלאור מה שהיא מתארת והדרך שהיא מתנהגת, יתכן שזה מה שקורה לה. הוספתי שכמובן שהיא לא מחליטה ליצר לעצמה כאב בטן, אלא זה תהליך לא מודע. כדי להבטיח את עצמה מפני כישלון שאולי יגיע… הגוף שלה 'מתגייס' ומייצר כאב בטן. הבהרתי לה שכנראה הכישלון עבורה הוא דבר קריטי. במיוחד לאור מה שהיא אמרה, היא מרגישה 'אבודה', היא מרגישה ש'היא לא תוכל לעמוד בזה' אם היא נכשלת. לכן הגוף מוכן להתאמץ כדי להציל אותה מהתחושה הקשה הזו. כי חס וחלילה, אם היא תכשל, היא תרגיש שהאדמה רועדת מתחתיה וזה הרבה יותר נורא מכאב בטן.
נתתי לרעות זמן לעכל את הרעיון.
הסברתי לה קצת על הקשר בין גוף לנפש שידוע ומקובל כיום בעולם הרפואה. דיברנו על תופעות פסיכו-סומטיות ידועות ומוכרות ועל מבחני פלסבו לכל תרופה לפני הגעתה למדף שמתבססים על הקשר בין האמונה של האדם שהתרופה תרפא אותו, לבין התוצאה. עניין המלמד הרבה על הקשר בין גוף לנפש.
מכיוון שעדיין ראיתי את מצוקה בעיניה של רעות, החלטתי לשתף אותה בניסיון שאני עברתי. ניסיון דומה לחשש שלה מחוסר הצלחה וכיצד גם אצלי הגוף התגייס לטובת הנפש.
במשך שנים סבלתי ממיגרנות. כאבי ראש עוצמתיים מאוד ששיתקו אותי ולא אפשרו לי לתפקד. זה נמשך שעות ארוכות ולעיתים ימים. כשהצטרפתי למסלול ההכשרה למנחי הורים במרכז שפר, הבנתי והפנמתי שהתנהגות האדם היא מטרתית. להתנהגות שלנו כבני אדם יש מטרה, ההתנהגות לא נגרמת מסיבות. ואז התחילה לנקר בראשי המחשבה כי עלי להפסיק לחפש את הסיבה למיגרנות כפי שעשיתי שנים. אולי המיגרנות הקשות מהן סבלתי כל השנים נועדו להשיג מטרה, אותה אני יכולה לגלות.
כשבחנתי עם עצמי לאורך זמן – מה יכולה להיות המטרה הלא מודעת שלשמה אני מייצרת מיגרנות, שמתי לב שהמיגרנות קורות לי במקומות שאני מזהה שאני ב'סכנה קיומית'. תמיד הייתי בטוחה שאני שווה רק אם אני הכי טובה. במבט לאחור, כעת שמתי לב כי בכל אירוע או בכל פעם שהאנשים שסביבי איימו על תחושת השווי שלי וחששתי שהמעמד שלי כ'הכי טובה' עומד להיפגע – התחילה אצלי מיגרנה קשה. רק כשהבנתי את זה, כשכל העניין הפך למודע, לימדתי את עצמי לבחור בדרך אחרת ולהימנע ממיגרנות. מאותו השלב – המיגרנות המשתקות הפכו לפחות ופחות תדירות בחיי.
הסברתי לרעות שכנראה היא מתנה את השווי שלה בכך שתצליח ואם תכשל היא מרגישה לא שווה. היא מרגישה בסכנה.
רעות הנהנה בהסכמה ושאלה – "אז מה עושים עם זה? מה אני יכולה לעשות עם כאב הבטן? ובמיוחד עכשיו שהבנתי שכאב הבטן היא הדרך שהגוף שלי פיתח כדי לעזור לי להימנע מכישלון? איך אני יוצאת מזה?"
הסברתי לה כי כאשר אנו מבינים שהגוף שלנו מגויס למטרות הנפש, אנחנו יכולים במודע לבחור מטרה אחרת. למשל, לבחור להתמודד עם הפחד ולומר – 'זה בסדר, גם אם אכשל. אני יכולה שלא להיגמר מזה'. לא יקרה לי כלום. עלינו תמיד לזכור כי הערך שלנו לא תלוי בשום תנאי.
רעות חייכה ונשארה מהורהרת, ראיתי בעיניה שהוקל לה. ראיתי שהישיבה שלה הפכה נינוחה והמתח ירד מכתפיה.
הבחירה היא חלק מהווייתנו, בהיותנו בני אנוש.
כל ההתנהלות שלנו בעולם מונעת מבחירות. בחירות מודעות ושאינן מודעות.
ההבנה שגם הבחירות הלא-מודעות ניתנות לשינוי, מרגע שאנו מודעים אליהן, נותנת בידינו את הכוח שמאפשר לנו להפסיק להיות תלויים בדברים שעד כה נראו לנו 'בלתי ניתנים לשליטה'. התהליך המתקיים בין הנפש המודעת הבוחרת כל יום מחדש לשנות את ההסתכלות על הבחירות ה'לא מודעות' , הוא תהליך מתמשך, המאפשר לנו לבחור בחיים בכל יום מחדש..
מוזמנים להתרשם מקורסים מקצועיים ומקוונים שלנו בתחום ההורות וזוגיות:
