כתבה חיה נאמן, מנחה ויועצת בגישת שפר
כל שנה נפתחת בהזדמנות המופלאה להפוך את המציאות על פיה ולהתחיל מהתחלה. ממש מחדש, נקי בלי הטעויות, הנפילות או הכשלונות. השנה זה יקרה, אנחנו אומרות לעצמנו, השנה נצליח לנצל את ההזדמנות. אנחנו מבטיחות לעצמנו שהשנה ניקח לעצמנו זמן ללמוד משהו פעם בשבוע, שנאכל פחות מתוקים, שנצא עם בן הזוג יותר פעמים לזמן איכות או רק נהיה יותר שמחות בעבודה שלנו.
אנחנו מתאמצות מאד, לוקחות על עצמנו רק משהו קטן, כזה שנעמוד בו, ממתפללות בכוונה, ומבטיחות לעצמנו הבטחות. ההתרגשות של חגי תשרי מסתיימת, השגרה מתחילה ואיתה ההשתדלות לעמוד בהבטחות של עצמנו. במשך חודשיים באמת יש תוצאות, אחר כך אנחנו מתקשות להתאמץ ולהתמיד וכשראש השנה שוב מתקרב אנחנו כמעט שוכחות מה הבטחנו לעצמנו בשנה שעברה.
ההחלטות ממש טובות וחשובות לנו ואנחנו רוצות אותן בכל מאודנו ובכל זאת הן מתפוגגות ולא מתמקדות, למרות ההזדמנות המופלאה שיש לנו.
הפעולות שלנו הן תוצר של האמונות שלנו, בכדי לשנות אותן יש צורך להתחיל במה שאנחנו מאמינות על עצמנו, על הזוגיות וההורות שלנו.
אם אני מאמינה שזריזות היא תנאי ליעילות אז איך לא אכעס כאשר בן הזוג לוקח לעצמו את הזמן לארגן משהו? או לא אקנא במי שמצליחה לתקתק אלף עניינים בשנייה ואף פעם לא מאחרת? והפוך, אם אני מאמינה שהחיפזון מהשטן אז איך אבין חברות לעבודה שעושות הכל מהר מהר ולא תמיד יוצא להן מדויק, או אפרגן לבני משפחה שהרימו מפגש משפחתי אבל לא בדקו לעומק כל מיני פרטים חשובים?
אם אני רוצה השנה לקבל על עצמי לכעוס פחות, אני צריכה לזהות מה האמונה המניעה במצבים בהם אני כועסת, להסתכל על האמונה שנראית לי אחד מהיסודות שהעולם עומד עליהם מזוית חדשה ולשאול, האמנם?
האמנם זריזות היא תנאי ליעילות? האמנם כל מה שנעשה בחיפזון יוצא גרוע?
אם זוית הראיה תהיה באמת חדשה, התשובה תהיה: 'לא בהכרח'
מכאן אפשר לנצל את ההזדמנות של השנה החדשה להתחיל מחדש, ממש מחדש.
שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
מוזמנים לקרוא ולקבל מידע נוסף אודות:
