בחג שבועות האחרון החלטתי לחגוג אחרת, בחרנו לקחת דירה בשכונת נחלאות, להתבשם מבתי כנסת הירושלמים, לשמוע שיעורים של כל הידועים, להרגיש צעירים ולחוות חיים אחרים במרחק נגיעה.
אין קל יותר מלמצוא דירה לשבת או חג בנחלאות, מאות הסטודנטים והצעירים ששוכרים דירות, מסבלטים את דירתם בשבתות וחגים. יומיים לפני החג נכנסתי לקבוצת הפייסבוק המתאימה, גללתי בין האופציות, השארתי הודעות, מישהי חזרה אלי. סגרנו פרטים העברתי לה תשלום בביט והיא תשאיר לי מפתח מתחת לעציץ לפני החג.
יאללה יש לי שבועות בניחוח אחר.רגע! העברתי כסף לבחורה שמעולם לא פגשתי והיא השאירה לי מפתח לדירה עם כל החפצים שלה, מבלי שהיא יודעת מי אני.
הזיה
סבלטים נסגרים כל הזמן מסביב לכל העולם, אנשים נכנסים לקבוצת פייסבוק ייעודית, מתכתבים עם אדם שלא פגשו מעולם ומשאירים זה לזה כסף או שווה כסף.
האמונה תמיד קודמת למעשה,האמונה שהייתה לי שסבלט זה דבר הגיוני, שזו דרך של אנשים לכסות את שכר הדירה שלהם ושל השוכרים ללון במקום אחר במחיר זול שמשתלם היא זו שאיפשרה לי לעשות את המעשה שעל פניו הוא הזוי.
האמונה יוצרת אצלנו ידיעה מוקדמת על המציאות שמנחה את הפעולות שלנו.
מה היה קורה אילו הייתה לנו ידיעה שילדים אוהבים ללמוד בלי קשר למי המורה שלהם וכמה תלמידים יש בכיתה. כיצד היינו פועלים בתור ההורים שלהם? פשוט, היינו רושמים אותם לבית הספר, מציידים אותם בציוד המתאים ו…. זהו. אין צורך לייצר מוטיבציה, להניע לפעולה, לפתח תנאים מיטיבים ועוד שלל פעולות שיאפשרו לילדים ללמוד, כי אין צורך להניע מישהו שאוהב משהו.
אם היינו מאמינים שאחים זו המתנה הכי נפלאה לכל אחד, בלי כוכביות, סוגריים והערות שוליים, באמת המתנה הכי נפלאה. לא היינו חוששים לקראת לידה שניה ושלישית, לא היינו קופצים להפריד בכל מחלוקת או מחפשים פתרונות מרחיקי לכת כדי לשמור על הפרטיות של כל ילד.
הידיעה תמיד קודמת למעשה ואת האמונה, את הידיעה לגבי הילדים, אנחנו יכולים להפוך.זה מתחיל בהתבוננות על תפיסות עולם שנראות לנו כאקסיומה ולשאול עליהן שאלות חדשות, כמו מי אמר? אולי אפשר אחרת? תמיד זה היה ככה? שאלות שמאפשרות אמונות חדשות
כתבה: חיה נאמן מנחת הורים בגישת שפר
