כתבה: נעמה אלפסי – מנחה ויועצת בגישת שפר
בכל שנה הורים עסוקים בשאלה כיצד להכין את הילד לעליה לכיתה א
מנהלים מזמינים את ההורים לשיחת הכנה
ואת הילדים לסיור ופעילות . הכל כדי לעשות את המעבר מהגן לכיתה א
הכי נעים שאפשר.
אם נחשוב רגע על הסאבטקסט של הפעולות האלה נבין שמסתתרת פה אמירה שלא בטוח שאנחנו באמת מאמינים בה:
בית הספר הוא קרב שצריך להתכונן אליו. חויה קשה שיש לצלוח אותה
הגן היה חמים ונעים ועכשיו מגיעים לבית ספר שהוא מקום הישגי דורסני וקר,
מציב מפני הילד אתגרים קשים מאוד בהם הוא יכול בעיקר להכשל.
ולעומת זאת, הילדים הם עדינים רגישים וכל דבר קטן יכול לשבור אותם.
נשמע לכם תיאור מוגזם? אלה דברים שנאמרים על ידי הורים בשיחות הכנה לכיתה א'.
בשיחה מעין זו אני שואלת את ההורים מה החששות שלהם והתשובות מעידות על כך
שזו התמונה ממנה הם מפחדים. זו התמונה שמצטיירת להם מול העיניים.
ועכשיו בזמן קורונה שלכל זה מתווסף חוסר הודאות איך הלמידה תתרחש? האם יהיו שינויים?
האם תהיה עקביות? האם שוב יסגרו את כולם בבית והילדים לא יוכלו ללכת ללמוד? איך הם יסתדרו עם הלמידה מרחוק?
סימני שאלה אלה מגבירים את החששות.
כדי להפיג את החששות האלה עלינו לעשות רק דבר אחד
לסמוך על הילדים שלנו.
הם לא עלה נידף ברוח כמו שאנו חושבים ולא כל אירוע מאתגר ישרוט את נפשם לאורך ימים ושנים.
האתגרים הניצבים בפניהם בבית הספר מתאימים לגיל שלהם. הם לומדים עם בני גילם הם לומדים חומר לימודים שמתאים לגיל שלהם ומתמודדים עם מציאות החיים הסובבת אותם.
עד לפני לא הרבה שנים לא הכינו את הילדים לקראת המעבר לכיתה א'. לא בגלל שלא היתה מודעות ולא היתה רגישות. להפך, זה נבע מתוך בטחון בילדים. הם גדלים צומחים ומתמודדים עם החיים. הרי אין לנו אפשרות לגונן עליהם כל החיים מכל אירוע שיתרחש , כשלון שיחוו, אדם לא נעים שיעבדו איתו, אירועי חיים מאתגרים,
לכן ההזדמנות שנקרית כרגע לפתחם היא ברכה ממש. הזדמנות לחזק את השרירים לגדול לצמוח, להתגבר על חששות עם יש, לקשור קשרים חדשים, להתאים את עצמי לסביבה החדשה אליה אני מגיע ולשינויים הצפויים בעקבות הקורונה.
העולם לא יכול להתאים את עצמו לילדים שלנו. זו המציאות. הגשם לא יפסיק לרדת כי במקרה הילד שכח מטריה. אבל אנחנו יכולים לאפשר להם להתמודד עם המציאות, לצמוח ולגדול ממנה.
צריך רק לשחרר ולסמוך עליהם. תהיו מופתעים לאן הם מסוגלים להגיע.
אני זוכרת כיצד לפני מספר שנים עברנו דירה ואחד מילדיי שהיה אז בן 3 בא אלי יום לפני המעבר ואמר:" אמא, בגן החדש אני לא אכיר אף אחד" . תוך כדי שאני חושבת איך ומה לענות לאמירה האמיתית הזו, הילד הקטנצ'יק הזה כבר פתר לעצמו את הבעיה ואמר:" אהה, אבל זה יהיה רק ביום הראשון כי ביום השני אני כבר אכיר את כולם".