מאיזה גיל כדאי ללכת להדרכת הורים?
כבר מראשית הדרך אפשר לקבל הדרכת הורים סביב שאלות והתלבטויות הפוקדות אותנו כהורים.
לעיתים כבר מן ההיריון הורים חוששים שמה לא ידעו כיצד להיות הורים. לא ידעו מה נכון לעשות. כיצד נכון להגיב לילד, באיזה אופן מחנכים אותו כך שמצד אחד יחוש אהוב ומוגן ומצד שני ידע גבולות.
בלימודי הדרכת הורים לגיל הרך לומדים ההורים כי אין דרך נכונה לגדל את ילדיהם. הסוד הוא בביטחון. ההבנה שהעובדה כי הם רוצים בטובת ילדיהם היא מה שמספיק. איך דרך נכונה ודרך לא נכונה ולכן עליהם לבחור מה הדרך שמתאימה להם. כל הורה בוחר את דרכו על פי ערכיו, תפיסותיו, ההרגלים שלו והאופן בו הוא גדל. הורות הינה דבר טבעי וכהורים יש לנו תחושות בטן בריאות וטובות. הטבעיות ההורית שלנו מתקלקלת על ידי הפחד לעשות טעויות, הפחד שמא הילד לא יהיה מאושר ושמח. שמא לא נוביל אותו להצלחה בחיים ולביטחון עצמי.
בהדרכת הורים לגיל הרך לומדים ההורים להבין כי לחששות האלה אין מקום. עליהם להוביל את הבית בביטחון ושלוה.
לאילו בעיות ניתן לקבל מענה בהדרכת הורים לגיל הרך
בכל נושא בו אתם חשים חוסר בטחון או בכל נושא בו מתעוררות בעיות. קשיים בשינה, בעיות באכילה, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם גמילה ממוצץ גמילה, הולדת אח ועוד.
שאלות נפוצות על הדרכת הורים לגיל הרך:
מה לעשות כדי שלילד יהיה בטחון עצמי?
בטחון עצמי כמו גם אושר ושמחה הינם תחושות פנימיות של האדם. תחושות ורגשות שהם סובייקטיביות ואינם מוחלטות. משום כך אלה דברים עליהם אין לנו שליטה בחייו של הילד שלנו. אנו יכולים לתת לו הכל והוא יבחר להיות לא מרוצה. אנו יכולים לעודד אותו, להיות שם תמיד בשבילו והוא יהיה חסר בטחון עצמי. דווקא כשנבין שזוהי אחריותו מהיום שהוא נולד נאפשר לו ביתר קלות לבחור להיות מאושר שמח ובעל בטחון עצמי. שטבעה של אחריות שהיא אינה מתחלקת בין שניים וכאשר כהורים אנו לוקחים אחריות על האושר ותחושת הבטחון העצמי של הילד בלא מודע הוא ישמוט את האחריות. התחושות הפנימיות של הילד אינם בשליטתנו ולכן עלינו להשאיר לילד כבר מלידתו, את האחריות להרגיש טוב, להרגיש בטוח שמח ומאושר.
גמילה מחיתולים – באיזה גיל נכון להתחיל?
חשוב להבין כי אין גיל נכון. יש תרבויות בהם מגדלים בלי חיתול כלל. יש תרבויות שגומלים בגיל 9 חודשים ואף קודם. בישראל של לפני 50 שנה גמלו ילדים לקראת גיל שנה כיון שברגע שהילדים התחילו ללכת היה באפשרותם ללכת לסיר או לשירותים בכוחות עצמם לטפס ולהתיישב. כיום, כיון שאין להורים את הטרחה שבהרתחת חיתולי בד באופן לא מודע גיל הגמילה עולה. הורים חשים חוסר בטחון בנוגע לתהליך כיון שהם מקשרים אותו לרגשות ולבשלות של הילד. החיבור בין רגשות לגמילה זו טעות חשיבתית מובנית. גמילה אינה תהליך. גמילה היא הרגע בו ההורה מחליט שהגיע הזמן ומסיר לילד את החיתול. האחריות על צרכיו של הילד עוברת אליו.
אם הורדנו את החיתול אך אנחנו עדיין מזכירים רודפים מדברים ומתעסקים עם זה כל הזמן, בעצם אין זה שונה מלהישאר עם החיתול. השלב הזה קורה באופן טבעי אצל ילדים. אנו חושבים בטעות שהילד לא שולט על הצרכים שלו כיון שיש לו חיתול. גם בתוך החיתול הילד מרגיש כאשר הוא עושה את צרכיו. השינוי היחיד המתרחש בהורדת החיתול הוא שאלת המיקום. כאשר הילד יודע לשבת ולהתנייד בכוחות עצמו הוא יכול לגשת לשירותים ולעשות את צרכיו שם. הילד לא ייפגע רגשית מהסרת החיתול.
כהורים נוכל לסמוך על תחושת הבטן הטבעית שלנו באשר הגיל המתאים מבחינתנו ומהרגע שהחלטנו לעשות זאת נוכל לעשות זאת בביטחון וללא חשש. שלב הגמילה הוא שלב של צמיחה וגדילה של הילד, שלב נוסף של התבגרות טבעית ובריאה שאינה טומנת בחובה חסכים רגשיים.
אם נוצר קושי עם הילד סביב הסרת החיתוך ניתן לפנות להדרכת הורים בגישת שפר ולקבל מענה מדויק שיעזור לפתור את הקושי.