בשבוע שעבר בעודי שוכבת על המזרון בשיעור פילאטיס נפל לי האסימון. קלטתי פתאום שבאותה נקודה שאני ביקורתית בה כלפי בעלי, אני בעצמי נמצאת במקום מסוים בחיים בדיוק באותו מקום ובאותה התמודדות.
נופלת בה וקמה.
זאת נקודה שפעם הייתי מאוד ביקורתית בה כלפיו, עם השנים עשיתי המון עבודה פנימית ורף הביקורת שלי ירד משמעותית, אבל עדיין הייתה נקודה קטנה שעוד החזקתי בה את הביקורת.
שמרתי.
וכשההבנה הזאת האירה לי, זה היה לי כל כך חזק להסתכל על עצמי פתאום בעיניים שאני מסתכלת עליו.
פתאום קלטתי שאני מסתכלת על עצמי כאילו אצלי הכל טוב ועליו עם שביב ביקורת מבאס.
ולא יעזור, הביקורת הזאת מורידה ומרחיקה, אפילו אם היא עדינה יחסית.
כשנפל לי האסימון שגם אני נופלת באותו מקום, פתאום היה לי הרבה יותר פשוט להוריד את הביקורת.
אפילו הרגשתי קצת בושה על איך הסתכלתי עליו מלמעלה בנקודה הזאת.
"רגע או רגש ביקורת אחד בזוגיות דורש כעשרים אינטראקציות חיובית כדי לכסות על הביקורת״
משפט ששמעתי מהרב מיכי יוספי ויושב לי מאז חזק מאוד.
אנחנו יכולים להיות נחמדים, אפילו רומנטיים ומשתדלים, אבל ההערכה הבסיסית והקבלה אחד של השני היא הדבר הכי בסיסי בזוגיות.
הדבר הבסיסי שכל אחד מאיתנו רוצה הוא את התחושה שהוא שווה ומוערך בקשר.
כמה מאיתנו מוצאים את עצמנו חיים עם ביקורת ואפילו זלזול לבן או בת הזוג.
אני פוגשת את זה בלי הפסקה בקליניקה.
וכשאני מבינה שגם אני חבילה עם חסרונות הרבה יותר קל לי להבין ולקבל שגם הוא חבילה, בן אדם.
וכמה זה מייצר קשר קרוב ומקום אחד לשני בקשר.
כתבה: חיהלה אליצור – מנחה ויועצת בגישת שפר
מוזמנים להתרשם מהקורסים המקוונים והמקצועיים שלנו בתחום הזוגיות:
