כל שנה, בתחילת השנה יש לי אותה בקשה.
וכל שנה, לא משנה כמה עבודה, כמה השקעה – אני לא מצליחה..
ואולי הגיע הזמן להשאיר מאחור את שלל הניסיונות.
להבין שהתמונה, הדרך בה דבקתי מאד נכונה, מאד טובה ויושבת בול, אבל על מישהו אחר.
בטרם אלך להתפלל עם כולם אנסה עם עצמי להסתכל על חשבונות הנפש של יום כיפור,
כהזדמנות להפסיק עם ההלקאות העצמיות שלא באמת עוזרות.
ולהבין מה בגדר חלומות שטובים ונכונים לאינסטגרם ולדיסני ומה יכול להיות שאיפות טובות ונכונות
למציאות שלי.
והלוואי שההתכנסות פנימה,רק אני ועצמי.
בלי שיפוטיות ובלי ׳מה האחרים חושבים׳ תעזור לי להפליג למקומות טובים.
כתבה: בשמת נדיבי טאובר מנחה ויועצת בגישת שפר
