כתבה ענת טוסון יועצת בגישת שפר
ריח האתרוג וההדס כבר נישאים באוויר, חג הסוכות כבר בפתח. מימים של תשובה וכובד ראש נעבור לימים של חגיגה ושמחה.
להיות בשמחה, זאת לא המלצה ולא עצה לחיים טובים, אלא זו מצווה מפורשת החוזרת (בגרסאות שונות) מספר פעמים בתורה.
"ושמחת בחגיך אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
נשמע נוקשה וקשוח מעט, כולם מצווים להיות שמחים? גם אלה שמזלם לא שפר עליהם? אין פטור לאף אחד? ובכלל איך אפשר להכריח מישהו להיות שמח?
התורה בפסוק זה מגלה לנו עיקרון חשוב ועמוק. חברים, השמחה שלכם אינה תלויה בשום גורם חיצוני! לא בעושר, לא במעמד חברתי וגם לא במצב משפחתי.
כן, גם העבד וגם האמה (שלרוב נמכרו לעבדות מסיבות כלכליות קשות) חייבים ויכולים להיות שמחים. כלומר, עושר הוא לא בהכרח המתכון לאושר. להפך, ממחקרים בארצות הברית עולה ששיעורי הדיכאון היום בחברת השפע גבוהים פי עשרה משהיו בשנות ה-60.
הגר שמרגיש זר ולא שייך, גם הוא חייב ויכול להיות שמח. כלומר, גם מצב חברתי הוא לא תנאי לאושר.
ומה לגבי היתום והאלמנה, שלהם לכאורה יש את כל הסיבות המוצדקות מדוע לא להיות שמחים? כן, אפילו הם יכולים להיות בשמחה.
לשמוח זאת לא דרישה רגשית מהאדם אלא זאת עבודה עצמית המביאה לשינוי התודעה. להיות בשמחה זה להיות בהשקפת חיים שמביאה לשמחה, להסתכל אחרת על החיים, לתת פרשנות שונה למה שקורה לנו, לא לעבוד על אוטומט.
כולנו יכולים לבחור להיות שמחים בזוגיות, בהורות, בעבודה, בכל מערכת יחסים או בחיים בכלל. הסוד לכך הוא לקחת אחריות על השמחה שלנו, להבין שאין השמחה תלויה אלא בנו, בהסתכלות ובפרשנות שלנו ולא בשום גורם חיצוני.
איך מיישמים את התובנה הזאת בחיים האישיים שלנו? נביא כמה דוגמאות.
אם עד היום חשבתי שכדי להיות מאושרת בזוגיות בעלי צריך להיות מסודר יותר, קשוב יותר, חברותי יותר (בקיצור הוא חייב להשתנות ורצוי כמה שיותר מהר), או שהאווירה בבית תהיה נעימה יותר אם הילד שלי יפסיק לעצבן או שאני ארגיש מרוצה יותר בעבודה אם הבוס שלי יהיה פחות קפדן, אז חשבתי אולי מחשבות נעימות (יתכן שחלק מהבעיות שלי באמת יפתרו אם הבעל, הילד והבוס ישתנו) אך אלו מחשבות בלתי אפשריות.
תליתי את האושר ואת השמחה שלי בדברים שלא תלויים בי, בשינויים שאחרים אמורים לעשות, שינויים שאין לי עליהם שום שליטה.
ברוני וור, אחות אוסטרלית המטפלת בחולים סופניים בשבועות האחרונים של חייהם, החליטה במסגרת עבודתה לתעד את דבריהם האחרונים של החולים. היא שאלה רבים מהם על מה הם מתחרטים או מה הם היו עושים אחרת לו הייתה ניתנת להם ההזדמנות. היא הופתעה לגלות שאותם נושאים עלו שוב ושוב. אחת מחמש החרטות הייתה הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות שמח יותר.
אז כן, לשמוח זה דבר שניתן לבחור בו. לשמוח זה תוצאה של שינוי התודעה, ושינוי התודעה מסור ביד של כל אחד ואחת מאיתנו כבעלי בחירה חופשית.
כנראה לא סתם בשפה העברית אותיות המילה בשמחה הן אותיות המילה מחשבה.
כי להיות בשמחה זאת בחירה.
חג סוכות שמח לכולם.
מוזמנים לקרוא ולקבל מידע נוסף אודות:
