אני לעולם לא אתנהג כמו אמא שלי

-"לעולם לא אהיה אמא עצבנית כמו אמא שלי".

"רק לא להיות אמא שאומרת "לא" על כל דבר כמו אמא שלי"

"אני אמא מפנקת ורכה,  לא כמו אמא שלי שהייתה אמא קשוחה"

״אני לא אפנק את הילדים שלי כמו שפינקו אותי, סבלתי מזה כשיצאתי מהבית כי הייתי רגילה שמפנקים אותי ומסדרים לי את כל העניינים״

אמא שלי ביקשה ממני עזרה בצורה מוגזמת, לא ראו אותי ואת הצרכים שלי, אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו ככה, אני מאוד מקפידה שהם יעזרו רק מתי שהן יכולים ושלא יהיה מוגזם"

לעיתים יש לנו הסכמים פנימיים שעשינו עם עצמנו, מה לא נעשה אף פעם כשנהיה הורים.

אנחנו נעשה הכל בשביל לא להיות כמו ההורים שלנו בתחומים בהם אנו מלאי ביקורת על הדרך בה גידלו אותנו.

גדלתי בבית מהמם עם אמא מדהימה רק שיום שישי התנהל בלחץ וקצת עצבים מידי פעם, ואני בחוצפתי הייתי אומרת לאמא שלי: "למה צריך בצעקות, אי אפשר יותר בנחת?"

ואמא שלי הייתה עונה לי בביטחון ובחן: אצלנו ביום שישי גם קצת צועקים. ככה זה.

אחרי שהתחתנתי, כמובן שהבטחתי לעצמי שיום שישי בבית שלי יהיה בנחת ובלי צעקות.

האם לדעתכם זה הצליח ?

כמובן שלא. כשהילדים שלי הקטינו ראש, ולא הספקנו את כל המשימות, נעלמו הנחת והאידיליה והיו גם עצבים לצערי.

ואיך הרגשתי בכל פעם שזה קרה?

תסכול ותחושה של חוסר הצלחה.

כל יום שישי כל כך ניסיתי שיהיה אחרת, אבל זה לא עבד.

כשהסתכלתי אחורה, הבנתי, שבבית הורי לא סתם הכל לא היה בנחת

אנחנו לא עזרנו ואמא שלי עשתה כמעט הכל לבד.

אז מה ציפיתי ממנה?

לעבוד כל כך קשה וגם להישאר בנחת?

אני בטוחה שאם היינו רגישים ועוזרים, הכל היה יותר קל ודברים היו יותר בנחת.

אף הורה לא קם בבוקר בחשק לצעוק ולהתעצבן.

אבל, ההסכמים הפנימיים שעשינו עם עצמנו, מתוך ביקורת כלפי ההורים שלנו, הופכים להיות נקודות לחיצות, כמו כפתור אדום מהבהב, לא מודע, עבור ילדינו.

כפתור אדום נוצץ שממש עושה חשק ללחוץ עליו.

הילדים לוחצים על הכפתור ואנו מוצאים את עצמינו פעם אחר פעם מתנהגים בדיוק כמו שהתפללנו שלא נתנהג.

מה עושים?

מפסיקים להעביר ביקורת על ההורים שלנו, ובוחרים את דרכינו בצורה לא לעומתית  ולחוצה, ומתוך כבוד אמיתי להורינו.

כשנהיה מסוגלים להפסיק לבקר את ההורות של ההורים שלנו נצליח לקבל את ההורות הלא מושלמת שלנו, וכשנעשה זאת, משהו בתוכנו יירגע וכבר לא יהיה לחיץ עבור ילדנו ויאפשר לנו הורות יותר שלמה ורגועה.

כתבה: חיה'לה אליצור – מנחה ויועצת בגישת שפר

מוזמנים להתרשם מקורסים מקצועיים ומקוונים שלנו בתחום ההורות:

הפוסט הבא
מי מפחד מהחופש הגדול ולמה צריך לשרוד אותו?
הפוסט הקודם
דינמיקה בין אנשים זה דיבור בין לבבות

מאמרים נוספים

משעמם לי" – מוכר לכם?
הורות

משעמם לי" – מוכר לכם?

אם יש לכם ילדים שיצאו לחופש, אני בטוחה ששמעתם את המשפט הזה לפחות פעם אחת בשבוע האחרון, העניין הוא, שזה…
מה שבכוחי אעשה באהבה
הורות

מה שבכוחי אעשה באהבה

האסימון הכי כואב, אבל הכי אמיתי, ומשחרר שנפל לי בחינוך הילדים בשלב כלשהו בדרך, הוא שאני לא יכולה לגרום להם…
הורותזוגיות

קורס מנחי קבוצות

במרכז שפר אנו מאמינים בכוחה של הקבוצה. הקבוצה מאפשרת תהליכים של שינוי ופתרון בעיות שניתן להגיע אליהם באופן מלא ושלם…
הורות

מה מתאים לי?

עונת הקייטנות הולכת ומתקרבת. פרסומים מכאן ומשם: גלישה, כדורסל, כדורגל, מוסיקה, טיולי וב"ס שדה, המחירים מטורפים. צריך משכנתא. ואם יש…
הורות

על חג שבועות ואחריות

כתבה ליטל אלקלעי מנחת הורים בגישת שפר: תמיד כשחג השבועות מתקרב ואני כבר מפנטזת על עוגות גבינה וקישים שווים, אני…
מי מפחד מהחופש הגדול?
הורות

מי מפחד מהחופש הגדול?

הכל אני יכול בחופש הגדול… בפעם הראשונה שהסבו את תשומת ליבי למילים של השיר הזה הייתי די המומה. הייתי בטוחה…
Call Now Button