כתבה: ענת טוסון- מנחה ויועצת בגישת שפר ומורה 32 שנה
סוף שנה הוא תמיד זמן טוב לסיכום, בטח ובטח סוף של שנה מאתגרת שכזו.
שנה בה התמודדנו עם מגפה שפרצה לחיינו בלי הודעה מוקדמת, שיבשה ושידדה מערכות רבות (תרתי משמע).
נהרות של דיו נשפכו ואינספור מאמרים נכתבו על הקשיים ועל ההשפעות של הקורונה על העתיד שלנו ושל ילדינו (כמה כותרות לדוגמה שנתקלתי בהן: "העתיד העגום של ילדי דור הקורונה האבודים"…. "העולם לא יחכה לתלמידים- הדור האבוד של 2021" ועוד ועוד).
ואכן הייתה זו שנה לא פשוטה, שנה רצופה בקשיים,
באתגרים, בהתמודדות עם מציאות לא שגרתית ועם מצבים של חוסר וודאות. כמורה חוויתי וראיתי מקרוב גם את הקשיים אך גם צדדים נוספים במציאות המורכבת הזאת.
נוכחתי לראות איך התלמידות שלי צמחו וגדלו, גילו רגישות ואכפתיות ולקחו אחריות על תחומים רבים: על סדר היום, על הלמידה, על נוכחות בשיעורים הווירטואליים ועל הקשרים החברתיים.
ראיתי איך צומח כאן דור בוגר, אחראי, עצמאי ומוכן יותר לחיים….דור מצוין.
תופתעו לשמוע שכששאלתי את התלמידות שלי האם מישהי הייתה מוותרת על שנת הלימודים הזאת, ענו כמעט כולן פה אחד שלא היו מוותרות…
"למדתי להכיר את עצמי…..למדתי להיות אחראית על החיים שלי….להעריך את המשפחה שלי….לא הייתי איפה שאני היום בלעדי הקורונה…..צמחתי מהקושי….למדתי להעריך כל מפגש עם חברה….התקדמתי בלהגשים את החלומות שלי….התקופה הזאת גרמה לי לאהוב את עצמי יותר…."
האם מישהו מאיתנו היה מוותר על כל התובנות האלה????
בחיים יש סיטואציות שלא תלויות בנו. יש דברים שאין באפשרותנו לשנות. אנו לא יכולים לקבוע האם תתפרץ מגיפה עולמית למשל, מה שכן תלוי בנו הוא ההסתכלות והפרשנות שלנו לדברים.
המשבר הזה לימד את כולנו בין היתר לקחת דברים בפרופורציות נכונות. לאורך ההיסטוריה, כולל ההיסטוריה הלא רחוקה של העם שלנו, ילדים גדלו וצמחו בתנאים קשים, בנו חיים, הקימו משפחות ופיתחו קריירות שונות.
השאלה המרכזית אם כן היא, במה נבחר להתמקד – על מה נכוון את הזום שלנו…..
האם נצא לחופשה עם תחושה של אכזבה, מרירות ואפס תקווה מהדור האבוד שגם העתיד שלו עגום או שנבחר להתמקד בתובנות, בערכים ובמיומנויות הרבות שרכשו ילדינו לחיים.
אין הדבר תלוי אלא בנו….
מוזמנים לקרוא ולקבל מידע נוסף אודות:
