חוה סנדרס, מנחה ויועצת בכירה בגישת שפר
אחרי החגים כבר כאן.
כמו בכל שנה, הבטחתי לעצמי שאתחיל דיאטה ואקפיד יותר על פעילות גופנית.
ובעיקר, הבטחתי לעצמי להיות אמא יותר רגועה, יותר נינוחה, יותר סבלנית.
אז איך זה שעל הבוקר, כבר הספקתי לצרוח עליו שינעל את הנעליים במהירות ויעוף להסעה?!?
איך שוב כ"כ מהר נפלתי?!?
והרי עמדתי שם בתפילה והבטחתי לעצמי שהשנה באמת אהיה אמא טובה יותר.
רגשות אשם, ייסורי המצפון והתחבטויות נפש ממלאים אותנו בכל שנה מחדש ובכל בוקר מחדש.
במה אנחנו האימהות אשמות?!?
ומי נחשבת אמא טובה?!?
זו שתמיד רגועה, נינוחה, מחייכת, מאפשרת בדיוק במידה, לא יותר מדי ולא פחות מדי.
הבית שלה תמיד נקי, שמח ומלא בריחות של בישולים בריאים וטריים.
היא לא כועסת אף פעם, רק מסבירה ומגשרת וקולה קול פעמונים…
בקיצור, מרי פופינס!
חברות, אמא כזו יש רק בסרטים.
אנחנו הנשים הרגילות עם החולשות, הרצונות, הדאגות, העקרונות והשריטות שיש לכל אחת מאתנו ובעיקר, עם המון כוחות ולב אחד גדול נבחרנו להיות אימהות.
אמא, כמה מפתיע, היא בן אדם!
אמא יכולה לטעות ,לשגות, להחליט ולהתחרט והיא עדין אמא.
כל אותם ספרים ותאוריות שמציבים לנו תנאים לאימהות טובה, הם אלו היוצרים אצלנו ספקות ומערערים לנו את הביטחון באימהות שלנו.
אותן תאוריות הגיעו מהמחשבה שהילדים שלנו הם חלשים, קטנים ולא מבינים.
המחשבה שהילד שלנו לא יכול לשרוד טעות שלנו, שאם חלילה צעקנו שלא במקום פגענו בנפשו הרכה. המחשבה הזו, שמחלישה אותנו וממלאה אותנו ברגשות אשמה.
הילד שלנו, כמונו, הוא אדם לכל דבר. עם חולשות, רצונות המון כוחות ולב אחד גדול שמרגיש ויודע שגם כשאמא כועסת היא אוהבת.
ואם הוא לא ילמד להתמודד עם כעס של אמא שאוהבת אותו ולהסתדר עם הטעויות שלה, איך ילמד להתמודד ולהסתדר עם העולם בחוץ?
ובכלל, איך הוא ידע שיש מעשים שמאד מכעיסים? ושאם לא נעים לך שכועסים עליך רצוי להימנע מאותם מעשים?
אז נכון שלצעוק ולהתעצבן זו לא הדרך שאנחנו רוצים, זה לא נעים וכנראה גם לא מועיל.
נכון לבדוק מה מביא אותי להתעצבן וכיצד אפשרי לשנות את הדינמיקה הזו ביני לבין ילדי.
אבל, רגשות האשם לא מועילים במאומה, הם רק מערערים לי את הביטחון בסמכות ולא מאפשרים לי להמשיך להוביל ולהורות.
ריבונו של עולם בחר בך להיות האמא של הילדים שלך, את כמו שאת, עם כל החסרונות והעקרונות והחולשות שלך. הוא כנראה לא התבלבל…יש לך את היכולות והתכונות הדרושות אם היה אסור לטעות היה הגיוני יותר שיבחר מלאכים לתפקד כהורים.
אז במקום להתבאס שצעקת, כדאי שתחליטי להרים ראש ולראות כמה דברים נפלאים עשית בדיוק באותו בוקר.
את אמא בלא מובן המילה!!!